”הבת של מנכ“ל אל-על“-חלק ב`

””הדלת האקוסטית משאירה אותנו בשתיקה אולי להנות מההתייחדות הראשונה שלנו גם כשזה רק כדי לנקות כתם של קפה ,היא ממצמצת רבע שנייה ומחזירה את המבט שלה אליי””( סוף חלק א`). המשכנו לבהות ככה בתוך חדר השירותים למשך כמה שניות בודדות,חיוך מאדים צבע את פנייה ,אמרתי לעצמי ”מה אתה עושה?,היא סה“כ בת 21 ובטח לא ידעה גבר מעולם ואולי זה תעתוע ,אותו תעתוע שנשים גורמות לך להרגיש שהן רוצות אותך ואולי אתה עלול להתחרט על זה ולמצוא את עצמך בפינת הרגשות הדחויות“, גירדתי בעין ,זה אולי היה מהלך מחוכם במיוחד,זה הזכיר לי סצנה מאלכס חולה אהבה כשהוא יושב על החוף בסצנה האחרונה ובת כיתתו חובקת את פניו מאחור ושואלת שינחש מי זה... ובאותו תיאום，שואלת אותי הדר :”אתה בסדר?“ ואני כמו אלכס עונה לה:”אני חושב שנכנס לי משהו לעין“ ,היא משיבה לי :”אתה רוצה קצת מים לשטוף?“ ,”אני בסדר,תודה“ אני עונה לה. היא כורעת לישיבה על הברכיים ואני יושב על מכסה מושב האסלה,לרגע אני נבוך ונשען על ידית הורדת המים ,רעש של מים עוטף לנו את האוזניים ובמבוכה קלה אני מקדם את הגב מן הידית ואומר בהתנצלות ”גירד לי בגב“, היא מצחקקת בקולה הצעיר ואני שומע מבעד לצחוק גניחה קלה ,אני אומר לעצמי בתוך הראש ”קר לך,קר לך,חורף,תחשוב על חורף,מפלי מים,נהרות קרים,אייס קפה,אייס טי,קררר לך“,הזקפה שתעתדה להתפתח נעלמת ואני במין רגיעה,עברתי את זה שוב.., היא מסיטה מעט למעלה את החולצה שכיסתה את הכתם , אני מביט בידיים החלקות שלה ,איך היא נאבקת בעקשנות בחבילת המגבונים,להסיר את כיסוי הפלסטיק השקוף ומצילה משם מגבון אחד,היא מניחה את החבילה על הרצפה ושתי הידיים המרגשות האלו מתקרבות אליי לכיוון המכנס ומהן נידף ריח טוב של ”bodyshop“ או איזה קרם ידיים רענן של ”victoria`s secret“, היא מותחת לי את המכנס ביד אחת ובשנייה מתחילה לשפשף בחוזקה את הכתם,אט אט הוא מתחיל להיעלם ואני איפה שהוא מתפלל שהוא ישאר עוד קצת שאוכל להנות ממופע הזימה הדמיוני בו אני צופה בתוך ראשי . תנוחת הצוואר שלה במצב שמעט אוויר ננשם לאפה והיא מתחילה מעט להתנשף בכבדות,מיד עולה לי אסוטציאצייה של סקס ,איך שהוא אני רואה אותה בדימיון כורעת לתנוחת דוגי עם מגבון ביד ואני חופן לה את החזה ודופק חזק את הבוכנה שלי לתוכה, הכל נעצר. היא מושיטה לי יד שאעזור לה לקום ,אני קם ומושך אותה חזק מידי אולי קצת בכוונה,היא מתרוממת ונצמדת אליי ולעולם לא אדע אם זה היה מתוך כוונתה או שזו רק משוואה פיסיקאלית של כוח האנרצייה. אנחנו נעמדים זו מול זה במרחק שפתיים לא רגיל ופתאום אני מרגיש שהיא בכוחות עצמה משאירה שם עצמה ומביטה לי על השפתיים הבשרניות האלו שלי , אני קפוא במקום ורק מתחנן לעצמי שתעשה משהו,בתוכי אני אומר ”בבקשה הדר,תעשי את זה,תראי לי את הדרך,תצילי אותי מזה,תראי לי שאני לא טועה“ ואנחנו מביטים אחד בשנייה כמו שאישה מביטה בגבר ברגע של אלפית השנייה שהיא חשה בהתאהבות,כשהורמון האקסוציטין עולה לה למוח ומפוצץ הכל, אני מרגיש את הנשימות הרעננות שלה ,איך היא נושמת ונושפת אליי משב רוח חמים ,אני מחזיק לה את היד ללא רצוני,המוח שלי מנותק לגמרי מיכולות הבקרה האוויריות של הזין והזקפה כמטוס ממריא מקבלת זווית של 34 מעלות,אני קולט שהעיניים שלה נופלות רגע לרצפה ואני עושה עצמי שזה לא כל כך מפריע שזו התוצאה.אני בתוך כל זה ואין דרך חזרה. העיניים שלי חוקרות את הפטמות הדבוקות ומתבלטות מחולצתה ואת כל זה אני עושה מבלי שתחוש בזה ושוב אני נדחק בתוך עצמי ”מה אם זו רק אשלייה מתעתעת?“,האינטואיצייה שלי כושלת בתוך עצמה,בחורה צעירה ואני מתקשה לקרוא מה היא משדרת לי, אני נותן לה להוביל צעד צעד,נשימה,נשימה,איפפוף איפפוף,אני מרגיש איך החמצן בחדר מצתמצם ואנחנו החלקיקים הנושמים היחידים,החיידקים כבר מתו מזמן והחרמנות כנראה מחייה אותנו כאילו מחדש, אני קוטע את הכל בשאלה לא קשורה :”בא לך להקשיב ל - doors?“ , היא לא ממצמצת אפילו ואומרת :“יאללה בוא“ , המוח שלי שנכנס למצב תקלה שכח לתת התראה שהיד שלי עדיין אוחזת בידה והיא יוצאת מהחדר תוך כדי שאני מתנגש בחוזקה במשקוף ,ההתנגשות גורפת את כולה אחורה אליי וראשינו מוטחים זה לזה,אנחנו לא חשים שום כאב,היא מצחקקת אבל לא משחררת לי את היד,כאילו שזה הפך לרצוני במיוחד. אני מביט ביד שלה שנשרכת מאחורי גבה ומחוברת לידי כמו כבל לתדלוק אווירי וכך ללא ידיעתה אני אומר את תפילתי הידועה ”שהמסדרון הזה יתארך בעוד 20 מ`“ אני מביט לה על זוג הישבנים,מתעטף ומתמלא לי ריר חמים בחלל הפה הלשון נדבקת לחך ואני מרגיש פתאום בדחף עז למלא את החלל הזה בטעם של מיצי דגדגן,החרמנות כבר תפסה לי 80 אחוז מהמוח,אני לוקח נשימה ובולע את הרוק החם ,מנסה לרענן רגע את עצמי מכל הסרט הכחול הזה,אנחנו מתקרבים לאט לאט לחדרה ושוב אני שומע את הצלילים שקודם היו עמומים מדלגים צליל צליל לאוזניי, היא פותחת את הדלת, הידיים שלנו עוברות מעט את המשקוף .המשך יבוא...