”הבת של מנכ“ל אל-על“-חלק ג`

החרמנות כבר תפסה לי 80 אחוז מהמוח,אני לוקח נשימה ובולע את הרוק החם ,מנסה לרענן רגע את עצמי מכל הסרט הכחול הזה,אנחנו מתקרבים לאט לאט לחדרה ושוב אני שומע את הצלילים שקודם היו עמומים מדלגים צליל צליל לאוזניי, היא פותחת את הדלת, הידיים שלנו עוברות מעט את המשקוף . (סוף חלק ב`) חלק ג“ ובהביטי אל הידיים שלנו ששזורות כחבל טבור וחוצות את קו המשווה שבין המסדרון לחדרה, אני מרגיש איך עולם שכולו טוב הולך להלום בי,בדיוק כמו שגבר מארח אישה מארחת גבר שנכנס לעולם הפרטי שלה .העיניים שלי נפקחות במצב צמצם מלא,כמויות אדירות של מידע חודרות לי לתאי המוח,אני מביט לכל הכיוונים ורואה תקליטים של ה doors מכל הזמנים דבוקים לקירות ופוסטרים ענקיים שעוטפים כל פינה בחדר עם הפלסטיקים השחורים של שנות השמונים שמותחים כל פוסטר כמו מכונת אינקוויזיצייה של המאה ה-14, ברקע מתנגן שיר של ה-doors- ”Alabama song“ ,בלי לחשוב פעמיים עצרתי את השיר באמצע .שתי עינייה היפהפיות שעד כה עבדו נמרצות בלסרוק אותי הסתכלו עליי בתמיהה וחיכו להסבר, שאלתי אותה ,”איזה שיר זה?“ ,היא ענתה לי בשאלה :“אתה רציני??” ,הסתכלתי עלייה במבט של ,`אני זה שלא מבין במוסיקה??` והשבתי:  ”זה sweet home alabama לא?“, היא גיחחה אולי דקה נצחית ואמרה:“ אתה נמצא בחדר של מעריצה מושבעת, איך אפשר להתבלבל ולהגיד שמה שאתה שומע ברקע זה sweet home alabama של lynyrd skynrd כשזה בכלל Alabama song ??!“ הכל התחיל להסתובב לי בראש,כמו הבגדים במייבש הכביסה,התחלתי לראות אלפי דלתות נפתחות לי בתוך הראש ומכל דלת יצאה מילה או שתיים,הרגשתי שוב נבוך והפעם לא מטעינת הבוכנה אלא ממשחק מילים כל כך פשוט. הסטתי את הראש ימינה ולהפתעתי במרכז פסיפס התקליטים ניצב לו תקליט של lynyrd skynrd ועליו חרוט המשפט: “ if you can`t find alabama, tell them to show you the way to the next little girl“ שזהו חלק קטן של הבית השלישי מהשיר “Alabama song“. הרגשתי שאני נאבד לרגע ולא מבין מה קורה סביבי, מטוס גדול חצה את אלומת השמש והרקיע לשחקים ,אסימונים התחילו ליפול לתוך מכונת התקליטים שבראשי, המילים חזרו לאחור כמו ב fast backwards וכל הדרך השקופה על מדרגות הזכוכית המשוריינות ופתיחת הדלתות האינסופיות שכבר שכחתי מה היה חבוי בכל אחת מהן התחילו להיערם לי במגדלים בין אונות המוח וחשבתי על זה.., זה לא העניין שהתבלבלתי בין שני שירים, התת מודע נכנס לשליטה אווירית על האונה המסתורית שבי וניגן לי בשקט בשקט את המשפט : “ show me, the way to the next little girl.“ העניין הוא שמעולם לא הייתה קודמת .היא הראשונה שלי ,בינתיים בעודי בוהה במחשבות וצולל לתוך החזיונות, הדר נעלמה לי. כנראה שעברו כמה שניות של דבקות בהבנה עד כדי כך שלא שמתי לב שמה שהיה רצף של תובנות,יכולתי להפוך לסרט אחד שמתנגן בדיוק כמו שרציתי אי שם בדימיון הרטוב שלי. הסתובבתי בחדר במחשבה שאולי הבחורה הצעירה חושבת שזה מצחיק לשחק איתי מחבואים כשאני טעון במיניות מטורפת והחרמנות כבר הגיעה ל 99.9 אחוז לפני שהשסתום נפתח וממלא לי את התחתונים בחומר דביק ולבנבן בדיוק כמו כשהייתי בן 16 ולא ידעתי אז לשלוט בגמירה והייתי חוזר לבית עם תחתונים רטובים והכיפה של הזין דבוקה לסיבי הבד וזה מרגיש כאילו מישהי מחזיקה אותך בפינצטה מהקצה של הזין ומנערת כל הדרך. התהלכתי בחדר ,מביט על הקירות המצופים בשפתיים הבשרניות של  jim morrison ועל התקרה תלוי דגל של לא אחרת ממדינת alabama ,המשכתי לעבור במבט על הקירות כאילו שאני מטייל במוזיאון החלל האמריקאי ונפעם מכל הדגמים המושלמים של מטוסים וחלליות בזווית המראה ככוח הזיקפה ופתאום בין שתי פינות החדר ,בין התקליטים הדבוקים נתקלתי במראה,הבטתי לתוכה ואז הבנתי.., היא לא סתם ירדה לעשות כביסה ,היא לא סתם עשתה לי מבטים מהירים במסדרונות שליד הלשכה,היא לא סתם הייתה שופכת בטעות חלב על רצפת המטבחון , היא לא סתם הייתה מגיעה לחניון כל בוקר עם פווול ווליום וברקע השיר Alabama song.אני jim morrison שלה. אני הוא החטא והנקמה המתוקה שלה בכל הבנות שאי פעם רצו לשכב עם jim morrison והדבר היחיד שהן קיבלו זה את ”הדלת“ של בית הקברות שלו ישר מול הפנים. היופי החיצוני שלי והמבט הקפוא עם השפתיים הבשרניות הקמוצות שלי חדרו לה לתת מודע ,גרמו לה להירטב ,הפטמות שלה הובלטו לחולצת הלייקרה שלה ושפתי הדגדגן  היבהבו בכל הכוח והורו שאתקרב,הלחיים הנהדרות של ישבנה היו צמודים זה לזה ובכוונה עם תחתון שיבליט אותם . המשכתי לטייל בחדר התקליטים הזה ולפתע ראיתי דלת. דלת למקום לא ידוע, פתחתי את הדלת בפיתוי רב למה שמסתתר בפתיחתה והקשבתי לצלילי הצירים הדביקים ומדיפי ריח וויסקי זול, יצאתי לאוויר העולם,קרני השמש סינוורו אותי ובקצה אוויר העולם הזה , ראיתי אותה. משקיפה אל קו החוף ועושה לי סימנים מאחורי הגב של ”בוא תתקרב“, תוך כדי התקרבות וללא הזמנה רצוייה הטלפון הנייד מצלצל ,הוא תמיד יצלצל ללא הזמנה כי ככה זה בעידן החדש, היא מסתובבת אליי ומחייכת קלות ,חותכת אותי מהר מידיי בהליכה מהירה ועקמומית ובמבט לאחור אני שוב מבחין בישבנים שלה מקפצים לי בתוך העיניים ,עגולים קטנים ומושלמים ואני רק רוצה להוריד ממנה את העטיפה האפורה ולחפון אותם בידיים החמות שלי עד שיאדמו מלחץ התשוקה, היא עונה לשיחה ולבקשת המתקשר היא מפעילה את הרמקול כי אני כבר חלק מהבית ,מהמקום הפרטי שלה ומהסיבה לחיוך שלה.פתאום אני נלחץ ,אני לא אמור להיות כאן ובטח לא אחרי שבחורה בת 21 הובילה אותי לחדר ההתבגרות שלה אפילו שבהתחלה אני זה שהצעתי שנעבור מחדר השירותים להאזנה ל doors . בקו השני אני שומע רוח של חלון פתוח ומעט לחשושי רדיו ,הקול מהצד השני נפלט מתוך מייתרים מוכרים ואז אני שומע את המילים הבאות: ”היי,תני לי רגע את דין“  , היא מסתובבת אליי ובהיבטי אלייה אני רואה איך רגלי העופרים הקלילות והגבוהות שלה עושות איקס ושפתיי הפות נלחצות זו לזו ונעלמות במתיחת הטיי`ץ,שוב היא עושה לי את זה ואני רק רוצה להרחיק אותן זו מזו ,אני לוקח את הטלפון הנייד אליי ועונה באינטונצייה מלאת ביטחון וכריזמה,”אני מקשיב“ ,הוא שואל אותי :”איך התקדמת עם המסמך?“ אני עונה לו ,”בסדר גמור נשאר לי ממש מעט בכדי לסיים“ (כשבכלל עצרתי בשורה 4 מתוך 300) הוא משיב : ”מצויין,ידעתי שאוכל לסמוך עלייך“ אני מוסיף מעין הסכמה ווקאלית של ”ממ..ממ“ עם טון נמוך מודגש על הממ, שניות קפואות לאחר מכן אני מסתכל המכנס שלי ורואה שהכתם על המכנס חזר והלבין מבלי להבין למה ואז הוא מוסיף: ”סקאיי איתי ברכב, בדרך חזרה הודיעו לי שאגיע בדחיפות לנתב“ג ואכין את הדרכון, עקב נחיתת חירום של מטוס שלנו בגרמנייה אני מוכרח להגיע לשם,הגרמנים לא ממתינים לכלום וכבר עכשיו החליטו לכנס וועדת חקירה .פה אני זקוק לעזרתך“ , אני נחנק רגע ומסיט במהירות את הנייד הצידה, אני מעכל בהבנה את המשימה שמוטלת עליי ועונה : ”כל מה שתצטרך אני פה“ ,בהבנה מלאה שהרגע הפכתי לשומר האישי של ”הבת של מנכ“ל אל-על“. המשך יבוא...