אנושיים
52
50
חורף
פורסם ב - 04/12/2017 בשעה 01:51
3
863
השמש עולה נמוך מדי.
לא מחממת את העלים מספיק, כך שאינם מצליחים להזין אותנו.
הם נעשים קלים.
אבל בעייפותנו הם דומים לכבדים יותר ויותר. כבר דל הכח לאחוז בם.
הרוח רוחש בם,
ורישרושם לוחש לנו.
כל עלה מחפש לו אוזן כזבת
שתגיד לו בדיוק את מה שרצה לשמוע,
בעודו ניתק מגבעולו ומתעופף בקלילות החדשה שרכש לו.
הרחק הרחק לעבר עתיד וורוד... גבוה לשמיים - כך הוא חושב.
צמחו עלינו,
גדלו עלינו,
נשרו עלינו ופרחו ברוח.
אנו מביטים באדמה הלחה. ינחתו עלינו בקרוב, ויהפכו מזון לפטריות.
לבני האדם נראים אנו ערומים.
אין זאת אלא שכך נמים אנו.
ובאביב תהא האדמה מזינה, והשמש תיתן לנו כח לאכול ולגדל עלים חדשים מהאוויר.
אנושיים
פורסם ב - 06/12/2017 בשעה 00:48
https://lh5.ggpht.com/iaco9VXfpx2G_WyHxYY2Pja7tMZdn2yy03OemMU09VRPuM7yrUtxoALawb3VhBqVZVuTU_EhzUrsSILNPeE=s600
אנושיים
פורסם ב - 06/12/2017 בשעה 00:05
-
אנושיים
פורסם ב - 04/12/2017 בשעה 23:41
ציורים יפהפיים, תוצא של מיחשוב ומתמטיקה. ניתן לייצר אינספור כאלו, דומים אך שונים, בשל הבדל פעוט ביותר במספר אחד קטן אקראי. כמו שמשק כנפי פרפר משפיע לטווח רחוק על כל העתיד שלנו. למה השיק בכנפיו הפרפר? יש שיגידו שהוא ישב על הפרח הלא נכון. הרי לבנין-הכרוב היפהפה לא יאהב את ריחו המשכר של היסמין... אלא שאז תראו פרפר שעף מפרח אחד לפרח שני ולשלישי - וכולם מאותו הסוג! מדוע לו לפרפר לעבור מפרח לפרח? לפעמים זה לא בגלל הפרח... לפעמים - זה בגלל המעוף.
עוד פוסטים של הכותב
