אשת העכביש

״בוא ונצא אל לב ים,שם נתקן סירתינו.נשתמש בזפט השחור של חיינו״ כך סיננה אשת העכביש. אך הים שחור,הליל חשוך ואיך שום כוכב להאיר דרכינו.היינו שם.צפים בים שטוח ושקט כמת. דפדף לשמאל כדי להפרד בזריזות,דפדף לימין כדי למצוא אהבה.ואולי תיערך שם רשימת קניות. ״מודל כך וכך…גבוה…רציני…״ ועוד שאר תחינות וציפיות שאולי יובילו לחיים פחותי בדידות. אנו כאן לאותה מטרה או שמא ? התמכרנו לדפדוף,הוא מפיג בדידותינו.האור הלבן ברקע כבר עיוור אותנו מזמן. על קורי היחיד אני יושב ומביט על המהומה…היכן הייתי כל הזמן הזה ? לא רחוק היא שוכבת בעצלתיים על רשתה שטוותה ביסודיות כל כך. ״אהבה ? אתה חושב שתמצא אהבה ?״ היא מלגלגת אליי מבעד ניביה הארסיים, ״אהבה זו הגדרה שאיבדה את משמעותה מזמן.את מה שאני מחפש טרם מצאו להגדיר.״ ״תמשיך להתנדנד לך לימין ולשמאל.דפדף לך כך או כך,אך החורף בדלת ואתה הצנום לא תשרוד״. נצא אל הים,נתקן סירתינו בזפט השחור של חיינו,נדביק עוד קורה על קורה,והעץ המתפורר שאת מסמריו כבר לא מכיל. החדף מביט בי בעיני הזכוכית שלו ופולט את המשפט הקבוע ״אינני מבין אותך״… אתה החדף…אני איש העכביש…בעלה של אשת העכביש…לעולם לא תבין. המכשיר פולט צווחה ואני נדרך בפעם המליון ואחת. עוד רגע ואתחשמל,שרירי ישרפו ואפול. חילופי דברים. פרטים יבשים כמו כל אלו אותם אני אוגר במזווה. מתאים לא מתאים. החורף מגיע. כולם מזדרזים למצוא כיסא,האחרון לעמוד יומת מול כיתת היורים. לא,זו לא אהבה.לא בהגדרה הנוכחית שלה. זה גם לא זיון.לא בהגדה הנוכחית שלו. מדפדף ימין ושמאל,ימין ושמאל ותוהה עוד פעם למה אין אמצע.בין לבין. אהבה קצרה שתכאיב בלב,זיון ארוך שיכאיב בבשר. על קוריה אני מטפס בזהירות פן תרגיש בי. כבר מתתי כאן אלפי פעמים,וכל פעם הורגת אותי קצת יותר. אני מתקרב אל גבה.נמנע מהצד המכיש. אלטף אותה שוב,אחבק אותה שוב,אנשק אותה שוב. ואולי הפעם לא תקפד ראשי ותשליך את גופתי הצנומה מטה אל רצפת היער השומם. מדפדף שמאל,מדפדף ימינה.מתקן סירתינו בלב המדבר באישון הלילה. ״פה זה לימבו,בוא תכיר.תחלוץ נעליך ותמות לא תמות לך בשקט״ יותר מדי שקט,יותר מדי חושך,יותר מדי ארס… אנו העכבישים מורגלים לזה... אך מי מבקש להיות עכביש? מתקן את דפי הימין והשמאל. מזהה רשימה של קניות מסודרת שנועדה למנוע בלבול או פניה לשווא, כל אלו בשביל הבטחה זעומה וקלושה שתמנע את הלבד,רק עוד קצת. משיט סירתי בתוך ים הזפט השחור של חיינו.זה לילה עכשיו.זה לילה תמיד. לילה טוב.