מה עובר עלי...?

החלטנו סוף סוף לצאת מהמיטה הערב, לא משנה לאן. בתוך כשעה מצאתי את עצמי באולם קולנוע בהצגה של חמישה לעשר. בעודי ממתינה לאהובי שיחזור עם הפופקורן והשתיה, הבחנתי שמלבדנו אין שום צופה נוסף, למעט זוג שישב בשורה הראשונה. המחשבות על כך שהנה זה קורה שוב ושתיכף יקרה משהו עם הזוג, לא הרפו ממני. רק בדרכנו הביתה, לאחר שאהובי סטה מן הדרך, הפשיט אותי כליל, מילא את פי באיברו התפוח, תוך שהוא "סוחט" ממני "הודאה" שהייתי מתה שיקרה משהו באולם הקולנוע, הבנתי שהסרט האמיתי הערב היה אצלי בראש...