הגיג על גיקית שיקית - הווה

כשאת עוברת ברחוב, התנועה לא נעצרת. אף גבר לא מבזבז סיבוב ראש עלייך. אף עארס מיואש לא מתאמץ לשאוף אפילו מילימטר מעוקב של אויר בשריקה עארסית לעברך. אף פעם לא שמעת מישהו ששאל אותך את המשפט האלמותי: "אבא שלך גנן?" הסיכוי שלך למצוא מי שיחליף לך גלגל מפונצ'ר באמצע כביש 4 ההומה, הוא די קטן. ואם תהיה תחרות: "מיס חננה העולמית", זה יהיה קרב אבוד של שאר המתמודדות מולך... כאילו לקחו את האמא-של-הקריקטורה-של-החנונית-הסטראוטיפית ונתנו לה חיים - מבט עיני העגל החומות מעבר לזגוגיות משקפייך... הגשר הזה לישור השיניים שפתאום נזכרת לשים בגילך הלא נערי... השיער האסוף בקוקו די פרטאצ'י עם שוונצים... החולצה הגדולה בשילוב החצאית הלא אופנתית שיוצרים ביחד מעין אוהל 12 שמכסה את קוי המתאר של גופך ועל רגלייך כפכפי הבירקנשטוק החומים שכאילו נותנים את החתימה בסוף המסמך - "בכבוד רב, רננה החננה". אבל, לא יודע... יש לי דווקא משיכה עזה מאד לחנוניות כמוך... (הקוראת מוניקה בלוצ'י, להרגע! אני נמשך גם אלייך...) זה הרצון הזה לקלף את כל קליפות המגן הפיזיות שאת עוטה עלייך... לראות את הביישנות החנונית, העירומה, המכונסת של גופך... לחמם את עור הברווז שלך שלא ראה אור שמש, לכדי נעימות ברבורית... לנשק אותך על צוארך ולגרום להתכנסותך הגופנית להיפתח כמו עלי כותרת אל מול קרני השמש... לטייל על מקומות בגופך שעם כל נסיונך במחקר, לא ידעת עד כמה הם רגישים... לפלס עם אצבעותיי דרך בינות לתלתלי כוסך שמבחינתך חבל לבזבז זמן על תספורת קלה שלהם... לגעת בכפתור ה- ON הנסתר שלך... לחדור אלייך לאט, לאט, לאט... לתת לך להרגיש את תחושת החיבור הממלאת של זין עם הכוס שלך... (הפעם הראשונה ההיא בה הסטאז'ר שנשארה איתו לבד במעבדה חדר אליה למשך כמה שניות-שפן עד שדעך בתוכה, לא נחשבת כחויה שהותירה בה רצון לחויות מיניות נוספות). זה הרצון להעיר את הנמרה שבך כדי שתעלים בביס אחד את עכברת המעבדה שהיית עד היום... נמרה שאפתח לה את שער הכלוב ואשחרר אותה לרוץ חופשיה בסוואנה המסקרנת... "נשמע מעניין אבל לא מתאים לי... אני לא בנויה לבגוד בעבודת המחקר שלי" - את קוטעת ואומרת בנחישות למול פרצוף ה- WTF המאוכזב שלי... (-;