יוצאת

לחץ. כמה לחץ. נוכחות כל הזמן מסביב. חובות, מטלות. הכרח. לא רוצה הכרח! רוצה להיות של עצמה. והוא רגיל שהיא שלו. ...אז הוא מצטרף. שתישאר שלו. אולי כבר לא רק שלו. אבל כשמוציאים את הכלב החוצה מהדירה, הוא נשאר קשור ברצועה. יוצאת. לבד יוצאת! "מה? אה, תסתדר. הם יכולים כמה ימים בלעדי. כן, גם בעבודה. הודעתי." השנים לא יכלו להם. בינתיים. חזקים. בריאים. צעירים, או כמו צעירים. נאים מאד. ויחד. מתי הם לא היו יחד??? אה, בגנון טובה אולי. אולי ביסודי. אבל אחר כך? תמיד היו חברים. כל פעם יותר. כולם מסביב כבר התחילו עניינים. נשיקות. אז גם הוא ניסה. ונישק אותה, כך הוא טוען. ברור הרי שזו היא שנישקה אותו. ...היה לו נעים. לא סוף העולם. לא העיקר. העיקר שתהיה חברה שלו. שתישאר לצידו. אם זה מה שנדרש לשם כך - אז אין תלונות. זה בכל זאת נעים. אפילו מאד. אפילו לכדי העברת היוזמה לידיו. הכל יעשה בדיוק כמו שהיא אוהבת. ככה צריך. ככה "נכון". (חשב. סבר. טעה... אבל לא איתה). וזה כבר לא רק נשיקות. וזה כבר לא רק Base 2... ומגיע הרגע, ודי, מספיק לשחק... כבר שנים הם צמודים, חברים הכי טובים. מה כבר יש לבדוק בחוץ? וזו טבעת. וזה חשבון משותף. ומשכנתא. ואלו ילדים. "וזה גם... זה גם... אמממ... בעצם, מה עוד? כלומר, יש כל השיחות, והקשר היפה שלנו... אבל... מה .ע ו ד. ? אולי... אולי אפשר לבדוק בכל זאת בחוץ... " אחד הפיתויים היה גדול מדי. מתוזמן מדי. עדין מכדי לסרב. מרומז ומנומס ומטריף את הדעת. ככה מבחוץ, לאט ובעדינות... הנה זה בא. כמעט כמו אז, כשהייתה צעירה וכבר לא רצתה אבל לא ידעה ואז בא ההוא שתמיד יכל הבנזונה, והנה הוא יכל שוב ו... ...מצפון נוקף. והוא שלה, והיא צריכה אותו. זקוקה לו. ...אבל יש עוד בחוץ. לשקט. ...דברים חדשים. לחברות. ...שונים ומרתקים. ליציבות. ...פרועים ומסעירים. והוא שם תמיד. כמו סלע -[- היי רות של אריק ברמן (לדעתי, זמר) -]-. ויציב לה. נורא יציב לה. נורא. נורא ואיום. מזל שהוא שם, רק "מה עוד? מה עוד יש שם?" -[- (ואני חושב) : באמת למה לא? שיהנו. היא. הוא. עוד ועוד. וגם יציבות, ואהבה לצד אהבהבות. אפשר. -]-. אבל זה אגו. וזה כאב. וזו הרצועה המעצבנת הזו שנתקעת כל פעם ברגליים ומפריעה ללכת... שלא לדבר על לרוץ. והמטלות. והילדים. והמשכנתא. והוא, עם ההאשמה, והכעס, והעצב, והכאב, והקינאה. והרצון שדומה לרצונה אבל לא אבל כן אבל אוף ומה הוא רוצה ממנה??? מבט עצוב לאחור. כן. גם היא רוצה ממנו. יוצאת. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נ.ב. ...תחזור. === === === === === === === === === === === === * כמו רוב כתביי - זו פנטזיה, וגיבוריה פיקטיביים. * נוצר מתוך מחשבות על רגשות שונים, שקיימים בכל אחד במינון כזה או אחר.