אז, החלטתי לספר לה... יש למישהו רעיונות?

אז החלטתי לספר לה... זה היה בשבת בערב. הילדים סוף כל סוף נרדמו, ישבנו על הספה בסלון, כל אחד עם הספר שלו (כן כן, זה מה שאנחנו הדתיים עושים בשישי בערב...) ואמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר. הנחתי את הספר בצד, התקרבתי אליה, ליטפתי אותה ואמרתי לה שלכבוד יום הנישואין התשיעי שלנו – אני רוצה לתת לה מתנה. - "נכון שאנחנו חברים הכי טובים?", שאלתי. - "כן...", ענתה בחיוך. - "אז יש משהו שאף פעם לא סיפרתי לך... משהו שלא דיברתי עליו עם אף אחד, משהו שעד היום היה רק שלי, ואני חושב שהגיע הזמן שתהיי גם את חלק ממנו...", המשכתי, תוך שאני מעסה לה את כף הרגל, מביט בה בערגה, בוחן את תגובותיה במוחי, ותוהה איך אני מנסח את מה שאני הולך לומר לה, מבלי להרוס 16 שנים של זוגיות נפלאה. - "אוקי, תמשיך...", ענתה, וסימן שאלה ריחף מעלינו. החלטתי שהדרך הכי טובה תהיה פשוט לומר לה את זה, בלי לצנזר, בלי לנסות לייפות את הדברים, בלי כל הבולשיט הפסיכולוגי, הפאסיב-אגרסיב, המשחק המטופש הזה של "מגלה טפח, מסתיר טפחיים", החלטתי ללכת על בוטות, כנות וישירות - פשוט סיפרתי לה. סיפרתי לה שאני כל הזמן חרמן, שאני אוהב אותה מאוד, אבל אני גם אוהב עוד דברים. אני אוהב סקס, והמון, וכל הזמן. שבכל פעם שהיא שאלה אותי "אני הולכת לישון, אתה בא?" ועניתי לה: "לא מאמי, אני נשאר בסלון לראות את המשחק", בעצם חיכיתי שהיא והילדים ירדמו כדי שאוכל לגלוש בפורנו ולהביא ביד. ושיש לי פנטזיות על סקס עם עוד זוגות, ושמרגש אותי אפילו לחשוב על זה... ושאני מעדיף אותנטיות על פלסטיות ובובות של ברבי וקן – (איך ניסחתי את זה? "אישה בת 45, שנראית כמו אישה בת 45, עם קימורים, וחמוקיים, שאפשר לשוחח איתה ויש לה מה להגיד על החיים, עושה לי את זה הרבה יותר מאשר דוגמנית בת 25 עם "גוף פצצה"). ושנמאס לי להרגיש שאני בוגד בה כל פעם שאני מפנטז על זוגות... ושאני הייתי שמח לנסות דברים חדשים, דברים שאף פעם לא עשינו: אנאלי, סקס חזק, להתנסות בשלישיה, לצפות בעוד זוג, אולי להצטרף למסיבת סווינגרס (פעם ראשונה שהיא נחשפה למושג הזה בכלל. מצחיק, מילת חיפש קבועה שלי בגוגל כבר שנים, והיא רק עכשיו נחשפת לזה...) שאלתי אותה אם להמשיך לספר, או שזה מספיק? היא ביקשה שאמשיך. אז המשכתי, שאלתי אותה מה הפנטזיה המינית הכי פרועה שלה. ענתה שאין לה. קראתי לה שקרנית. התעצבנה עלי... התחנפתי קצת, הרגעתי אותה ושאלתי אותה אם היא אי פעם צפתה בפורנו. ענתה שלא. קבענו "דייט לפורנו וכוס יין" למוצ"ש, כי בשבת אסור מחשב. אירוני משהו... כל השיחה הזו חירמנה אותי לגמרי, ופשוט הפסקתי לדבר. לקחתי נשימה ארוכה, נישקתי אותה בעדינות, בהתחלה בצוואר, לאט לאט ירדתי למטה, הסרתי לה את התחתונים, נעמדנו והתנשקנו ארוכות, כמו שלא התנשקנו כבר שנים, סובבתי אותה וכופפתי בתנועה קלה לעבר שולחן הקפה. היא הניחה את ידיה ואת ראשה על השולחן, הרמתי לה את השמלה וחפנתי את שדיה התפוחים, צובט קלות את פטמותיה, וחדרתי אליה באיטיות. משהו במחזה הסוריאליסטי הזה, מבחינתי, פשוט גמר אותי. רק המחשבה על זה שאני מזיין את אשתי בשמלת השבת שלה, על השולחן בסלון, הילדים ישנים, האורות דלוקים, והיא גונחת באיטיות... בקיצור, מה שהחל כעוד יום שישי עם ספר בסלון הפך במהרה לסשן של שעה בערך של סקס חסר עקבות, מלא אמוציות, מיצי גוף ופורקן נפלא. בשבת בצהריים, בארוחה, שמתי לב שהיא מתנהגת מוזר. - "מה קרה?", שאלתי. - "שום דבר", ירתה לעברי, תוך שהיא מאכילה את הקטן ומנסה לשדר עסקים כרגיל - "שום דבר, שום דבר?" או "שום דבר, אני לא כועסת עליך אני מאוכזבת ממך?", ניסיתי שוב. - "אוף, עזוב אותי, נדבר על זה מאוחר יותר, לא עכשיו... תעביר לי בבקשה את המגבונים". שלוש שעות, וילדים בשנ"צ, אח"כ – היא סוף כל סוף ניאותה לומר לי: מסתבר שאחרי השיחה שלנו מאתמול בלילה, היא לא מפסיקה לחשוב על כך שאני בעצם רוצה לזיין נשים אחרות. ניסיתי להסביר לה שהיא לא הבינה אותי – שאני אוהב אותה, ושהפנטזיה שלי היא לצרף אלינו עוד זוג, ושאני רוצה לחוות את החוויות האלה איתה, ביחד, ושבכלל – לא חייבים לממש כל פנטזיה. יש קווים אדומים, אפשר רק לצפות, אפשר לא לעשות כלום, אנחנו קובעים את הכללים שלנו... לפי מה שמתאים לנו. "בקיצור", אמרתי לה "בואי לדייט פורנו ויין שלנו הערב בראש פתוח". לזכותה יאמר שהיא באמת באה בראש פתוח, היתה קצת בשוק מזה שנשים מבוגרות עושות לי את זה. אבל הודתה ששום דבר ממה שצפינו בו לא מחרמן אותה... - "אולי כושי עם זין ענק?", ניסיתי. - "לא. בכלל, איבר ענקי נראה לי כואב ולא נעים במיוחד. אני אוהבת את שלך, עבה מספיק וממוצע..." - "אולי 69?" - "לא ממש... אני לא יכולה להתרכז גם בלמצוץ ובו זמנית להגיע לאורגזמה כשאתה יורד לי..." בקיצור, אחרי 2 כוסות יין ואינספור נסיונות כושלים למצוא את ה"קטע שלה" ע"י צפייה בפורנו – פשוט הזדיינו שוב על הספה בסלון. ושוב ביום ראשון, ושוב ביום שני, ושוב ביום שלישי... ביום רביעי היא פשוט היתה עייפה מדי. אז ויתרתי לה. אז עכשיו אני פה, בסווינגרס - סתם אחד ממוצע, עם מוח, ויצרים, ותשוקה (וזין... כן. גם זה) שנשוי לממוצעת (יפיפיה, מדהימה, אם ילדי, שאני עפר לרגליה!) מנסה ללמוד את רזי אורח החיים הזה. מקווה להכיר זוגות, ללמוד מהם איך נכנסים לחוויה הזו, לקבל טיפים מאנשים שעברו את זה כבר או עוברים את זה כיום, מנסה למצוא את הדרך הכי נכונה להכניס את אשתי לעניין ולקבוע גבולות משחק חדשים. להתרגש, לרגש, לספק ולהרגיש מסופק. אשמח לשיחות, הזמנות,למסיבות, אירועים, טיפים ורעיונות... אני מבטיח מדי פעם לשתף מה קורה. צחוקים איתי, מבטיח. :-)