
מיזוגים
דבר ראשון קוראים לו יוּדָה ולא יהודה. יהודה זה בת.ז. דבר שני הוא היה חרמן. חרמן אש.יודה ז"ל
פורסם ב - 03/05/2013 בשעה 20:30
אוהבים ומגשימים
פורסם ב - 04/05/2013 בשעה 13:17
-
חדשים במשחק
פורסם ב - 03/05/2013 בשעה 23:35
-
-
פורסם ב - 04/05/2013 בשעה 04:02
בן, ריגשת אותי, באמת. איריס עצובה עם דמעה בעין
רמבו
פורסם ב - 04/05/2013 בשעה 14:20
-
נהנתנים סופר
פורסם ב - 05/05/2013 בשעה 03:28
הלב ממאן להאמין והראש עדיין לא מעכל שיהודה כבר לא איתנו. ההיכרות שלנו עם יהודה החלה (כמו אצל רבים כאן) כשהתחלנו לנסות להכיר את העולם הזה, ואין ספק שיהודה היה המדריך המושלם לכך. אבל אם הזמן יהודה כמו יהודה נהפך להיות ממורה לסוג של הורה, ואכן הקשר בנינו נהיה חזק יותר ואמיץ יותר, החל משיחות סתמיות על דא ועל הא במסנג׳ר ועד לשיחות טלפוניות ממושכות על החיים ועל דרך חיים וכו׳. אמנם לא זכינו להכיר את האיש היקר הזה מקרוב אבל לפחות התראינו פעם אחת במסנג׳ר בשיחת וידיאו ע״מ שלפחות נדע מי זה האיש היקר שאנחנו משוחחים איתו, ואף עזר לנו לא אחת בעצה ותושיה. כמה הופתענו מהגילוי לב ומהכנות בעת שבישר לנו ע״כ שהתגלתה אצלו המחלה הארורה הזאת, אבל מיד הוסיף כי אין בכוונתו להרים ידיים והוא מתכוון להילחם עד הסוף. ואכן כשוחחנו בתקופת הטיפולים הקשים ולאחר שעבר ניתוח להוצאת הגידול, הוא שידר עסקים כרגיל ושהכל בסדר ושהוא בטוח שהוא יצא מכך והביטחון שלו היה אותו ביטחון שהיה לו בעת גילוי המחלה. כמה שמחנו לשמוע ממנו יום אחד שהוא חזר לסורו:) (חרמן כבר אמרנו?) ושהוא וזוגתו נפגשו עם זוג לאחר תקופת הפוגה, ובעצם בכך התריס כלפי הגידול שהוא ניצח אותו, ואכן הוא ניצח אותו ברוחו. הדאגה שלו היתה לפעמים מוגזמת אבל זה היה האיש!!!, יהודה ראה שפירסמנו בפורום ע״כ שלדורית נעלם המעיל (כמדומני במסיבת פורים בשנה שעברה) והוא יצר קשר איתנו והביע את הזדהותו:} ע״כ שלדורית אין את המעיל. והנה לאחר תקופה שחיפשנו את המעיל בעלת האתר היקרה יצרה עמנו קשר וסיפרה ששמעה מיהודה שישנו זוג החליף בטעות את המיל עם מישהיא אחרת ושאולי זה המעיל שלנו, אנחנו כמובן יצרנו קשר עם יהודה, ויהודה נתן לנו כמובן את המס׳ של הזוג הנחמד ואכן התברר שזה המעיל של דורית. אבל אצל יהודה זה לא נגמר בכך, הוא התקשר לברר מידי פעם האם כבר יש לנו את המעיל והאם אנחנו צריכים עזרה ע״מ שהמעיל יבוא אלינו. ולצערי הקשר האחרון שלנו עם יהודה היה בחורף האחרון כששוב התעניין ודאג שהמעיל אצלנו ושאכן דורית לובשת את המעיל האהוב עליה. זהו אמנם סיפור קטן ולא דרמטי במיוחד אבל זה מאפיין את האיש היקר הזה שכבר לא איתנו לצערי. המוטו שלו היה ״אהבת הזולת״ ללא קשר דת מין וגזע, פשוט אהב את האדם באשר הוא!!!. אנו שולחים את תנחומינו הכנים לזוגתו היקרה (שכ״כ אהב ודיבר בשבחה) ולשאר בני המשפחה והחברים שלא תדעו עוד צער ויגון כל חייכם. דורית ודובי
ניב
פורסם ב - 06/05/2013 בשעה 04:48
קראתי ואני לא מאמין שהאיש החייכן והנעים ככה עלה במדרגות שבנו לו לגן עדן. ההכרות שלי איתו הייתה רק טלפונית וכל שיחה ארכה לא פחות משעה כאילו מכירים שנים........... אח"כ הפסקה והנה הפתעתם אותי בשעה שגם אם אקרא עוד ועוד כבר זז באי נוחות בכסא איך נעלמתי ככה סתם בלי סיבה. אין לי סיום למה שכתבתי ספונטנית על האיש מהיישוב הירוק אי שם בשפלה. היה שלום איש עם חיוך ענק ככה ראיתי אותו בעיני רוחי בכל שיחה.
הזוג האוהב
פורסם ב - 04/05/2013 בשעה 01:05
ההמ מכ
dny
פורסם ב - 04/05/2013 בשעה 00:23
-
מיזוגים
פורסם ב - 10/05/2013 בשעה 01:49
לא היינו בשבעה.....בטח היו שם המון אנשים שסיפרו עליך כל מיני דברים. אנחנו נבוא אחרי השבוע הזה כי לדעתי ה"אחרי" יותר חשוב מהשבעה. אני מאחל לך לילה טוב והנה מחר הפוסט הזה יירד מראש העמוד וייעלם מהעין המרחבים הקיברנטיים של האינטרנט. אשתי אומרת שבקרוב נעשה על שמך מסיבה כמו זו שעשינו לפני 4 שנים ונקרא לה יודה יודה יא יודה. אתה בטח תצחק מלמעלה ותקלל אותי שאני צריך עוד פעם את העגלה ולא לשכוח להחזיר את הרישיון כי יש לך ביום ראשון הרכבה אז בימי ראשון אין לך כבר הרכבות ואני יכול שוב לשכוח את הרשיון בבית אבל אני מבטיח לך שזו תהיה בת זונה של מסיבה ונגיש בה את העראק פסיפלורה שלך כי נשארו לנו 4 בקבוקים בבית. יאללה יודה, תן להם שם בראש ותייעץ רק עצות טובות. איש טוב שכמוך. בן
אייל
פורסם ב - 04/05/2013 בשעה 22:42
לא הכרתי את המנוח אבל נשמע מדבריך שהיה אדם מקסים לפני הכל, כולנו ביום יום לוקחים את הכל מובן מאליו ורק ברגע שהחיים נותנים לנו כפה אנו מתחילים להעריך את הקיים. תמיד האמנתי שכל בן אדם משאיר חותם בעולם הזה - חלק יותר חלק פחות. ישנם אנשים שהם יותר דומיננטים בכל רבדי החיים - בעבודה,בחבר'ה וכו', אנשים שמיד מרגישים בחסרונם ונשמע כי יודה היה איש כזה - אחד שבכל מקום שהיה השאיר את חותמו "יודה היה כאן" תמיד האמנתי שלפני הכל אנו בני אדם שכל אחד מחפש בדרכו דרך לשנות,לגוון,להתרגש אבל לפני הכל אנו בני אדם! נשמע כי יודה היה כזה. משתתף בצער המשפחה שלא ידעו עוד צער. ולך בן אומר שהצלחת לרגש אותי - דמעות כיסו את עיני למרות שאפילו לא הכרתי את המנוח באופן אישי. יהי זכרו ברוך