כבר חמש לפנות בוקר, אחרי עשרים שעות עבודה רצופות כברמנית במועדון התל אביבי הנודע
לשמצה החתול והכלב, ואחרי שוטים של גרייגוס אשר הפסקתי לספור ברביעי, מי יודע כמה?
למזלי הרב, שחר העוזר שלי לא שתה והתנדב להקפיץ אותי לדירה בגבעתיים.
כך הגעתי בשלום לדירתי הצנועה בת החדר וחצי בקומת הקרקע בבניין בן שלוש קומות.
בניין ישן מט ליפול כמו דייריו, כולם בשנות השישים לחייהם, מתעוררים לחיים שלמים בשעות
שאני מסיימת לעבוד.
הייתה ישיבת ועד, כמובן, שגם אני הוזמנתי, ברור שלא טרחתי להגיע.
למחרת ראיתי מודעה בלוח מודעות של הבניין, שהוחלט ע"י הדיירים פה אחד לבצע שיקום בינוי
לבניין שלנו העומד ליפול. המשכתי בחיי כרגיל....עד לאותו בוקר.
יום חמישי, אני בבית. מחכה לי עבודה מהשעה עשר בלילה ועוד ארוחת שישי משפחתית לפעמים
נחמדת לפעמים חופרת...בכל זאת, משפחה!
הארוחה בשבע בערב, התייצבות בזמן חובה, מי שמאחר...בבעיה עם אימאל'ה. לא מומלץ!
בינתיים הדלקתי את הדוד וזה אומר שיכולה לישון משש בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים
וזה מסדר אותי.
יושבת קצת על המיילים....מעשנת סיגריה. המים כבר חמים...מקלחת חמה וטובה.
פיג'מה קיצית,המזגן מקרר לי את החדר, הטלוויזיה דולקת על רדיו 99 FM מוזיקה שקטה ונעימה,
ואני צוללת לעולם החלומות.
לשינה נעימה מתוקה וארוכה....אני ישנה!
רעש מונוטוני מטרטר, מעיק, חופר, מציק, מטריד....מעיר אותי. פותחת עיניים...הדירה נראית רגיל.
לוקח לי כשלוש דקות להבין שהרעש הוא מבחוץ, בכל זאת הלם שינה.
קופצת מהמיטה ובודקת מאיזה כיוון הרעש מגיע, פותחת את הדלת שמובילה למרפסת.
ומה רואות עיני?
גבר כבן 35 לובש סרבל בצבע כחול כהה עם לוגו של חברה, שיער קצוץ כהה, גוון עור שחום
עיניים שחורות, שפתיים מזמנות, תווי פנים גבריים סקסיים, למרות הסרבל ניתן לראות את מבנה
הגוף השרירי שלו.
הוא עומד על פיגום במרפסת שלי,פועל הבניין! אני עומדת מולו שיערי הארוך סתור על פני, בפיג'מה
קיצית שמכסה טפח וחושפת טפחיים,פיג'מה לבנה שקופה, ואני נטולת חזייה, ובעלת חזה מהודר,
למראה עם עיניים זועמות, יורות אש...אני כועסת על הפרעה למנוחתי.
עומדת מולו ומוצאת את עצמי אומרת לו "מה אתה חושב שאתה עושה?"
הוא מסתכל עלי...וכאילו לא מבין מה אני אומרת לו.
ואז, אני קולטת שדלת הזכוכית סגורה, והוא בטח לא שומע אותי!
פותחת את דלת הזכוכית ושוב שואגת אליו , כאשר ברקע קולות של דחפורים ומערבל בטון.
"מה אתה חושב שאתה עושה?"
הוא ממשיך לבהות בי....תחושת חרמנות מפתיעה אותי.
ואני ממשיכה בשלי " מה קורה? לא מבין מה אומרת לך?" אני שואלת
ואז קולטת שהמבט שלו תקוע שם על החזה שלי, מורידה את עיני למטה לכיוון החזה
ומבינה כמה המצב רגיש, השעה בערך שש בבוקר, צינת הבוקר ועצביי הרופפים של ההשכמה
המוקדמת גרמו לפטמות שלי להזדקר ולבצבץ אל מול פיג'מתי. באופן ויזואלי למדי.
חרמנות מציפה אותי, ללא הודעה מוקדמת, בא לי להזדיין אתו.
אני מסמנת לו להיכנס למרפסת, הוא כמו חיכה להזמנה מדלג פנימה.
לתוך המרפסת שלי, עומד לו בחור שחום עור, חתיך הורס..השעה שש בבוקר.
ואני רוצה סקס, סקס טוב!
החרמנות מנצחת את העייפות!
"בוקר טוב לך" אני אומרת לו
"בוקר טוב לך" הוא עונה
"אני איריס, איך קוראים לך?" אני שואלת
"אני אברהם" הוא עונה, אני רואה שהוא נבוך.
"מאיפה אתה?" אני שואלת
"ניגריה" הוא עונה
"יש לך אישה? ילדים?חברה?" אני ממשיכה לחקור
"לא, אני כאן לבד" הוא עונה עיניו שוב על החזה שלי.
אני שולחת יד לחזה שלי נוגעת בו מבעד לגופית הפיג'מה שלי, אני שומעת את קצב פעימות
נשימתו המשתנה וזה מחרמן אותי יותר.
"רוצה לגעת בי?" אני שואלת אותו.
הוא מסתכל עלי, מנסה להבין מה קורה סביבו, מי אני? איך זה קרה? מותר לו? א אולי שאסור לו?
התמימות שלו מחרמנת אותי, מדליקה אותי!
"כן" הוא אומר.
ולא זז ממקומו.
"אם כן, אז ........גע בי!" אני אומרת לו!
ומתקרבת אליו, עד כדי מרגישה את נשימותיו אל תוך פי.
הוא שולח יד, מחזיק לי את הצוואר ומקרב את פיו לנשיקה ארוכה רטובה ומחרמנת שגורמת
לי כמעט להגיע לאורגז....כן, אני יודעת שזה הולך להיות זיון טוב.
חזרתי....המשך יגיע
נשיקות לכולם!!!!!
חגית
שהתגעגעה לפורום ולכולכם.......
"
