הבוקר שאחרי

היום שאחרי.... הבוקר בו אני קמה אישה. רכה ענוגה עגולה ופגיעה. היום הזה בו העיניים נפקחות באחת . ללא מצמוץ או מחשבה שניה. נדלקות. נפערות. עצומות לרווחה. ומחשבות מענגות שוטפות את ההוויה. צמרמורת רודפת גל של תחושה. ממורד הגב ועד בסיס החלימה. הידיים רועדות. הברכיים בפיק. האגן בויברציות ותחושת גליות שוטפות ומרטיבות תרתי משמע. היום הזה בו כל ההוויה משמרת את הלילה שהיה. את המפגש. את הכימיה. את המגע. את המעבר בין גבר לאישה. את המהפך שלי מקשה לרכה. לענוגה. לפגיעה. לאישה. נזכרת איך בתחילה שיחקתי בך. שיחקתי איתך. הקסמתי אותך בפתיחות שלי . בדימיון הפרוע בחוסר הריסון של לשוני. ביכולת הוורבלית ובמשחקי המילים. בצד הגברי הדומיננטי שלי שעטוף כל כך יפה במעטפה נשית ועגולה. ידעתי לכוון אותך. ללכוד אותך ברישתי. להוביל את בינתך. לנתב את אונך. לשלוף אט אט את כל החיצים מהתלי שלך. לאסוף את סקרנותך. לגרות את ייצרך. לשלהב את עולמך ולשזור אותו בעולמי. לעולמי. מעולמי. צעד צעד פיזרתי סביבך אבקת פיות קסומה. קשת צבעים ססגונית ופולן פרחים ריחני. קבענו פגישה. מרוגשת מהוססת ומעט חרדה ניגשת אל מולך. אלפי חרטות עם כנפיים שקופות מתעופפת בתוכי. יודעת שאני הולכת לפגוש את עצמי .עצמי הנשי. הריח שלך . טעמך. המגע . הנוכחות. היציבות והבינה. אתה נכון לי. מקלף ממני לאיטך כותרות ועלים. צבעוניים. ירוקים. חדים וקהים. אני נותנת לך. מתמסרת לדמותך. כבר לא מחזיקה במושכות הכירכרה. מאבדת את הרצון העז בשליטה. הופכת מאריה נקבה ללביאה. נותנת לך להפוך אותי. לקחת למחוזות העונג השיחרור וההרפייה. אתה הופך אותי הלילה לאישה. **** ואז מגיע הבוקר. הבוקר שאחרי. הבוקר בו אני מתעוררת בצידה השני של הלבנה. חושיי קהים. אני נישאת על אותם גלים. אדוות של תחושות עדינות שאמש היו לי לראשונה לאחיות. לבנות דודות. לסודות שכמו הוארו והתגלו ונחשפו ונשארו בתוכי לדורות. מחכה לתשומת ליבך. כמהה למילותייך . רוצה שוב את החיבור איתך. רוצה יותר ממך. רוצה אחרת. רוצה את הלב שלך. מסתובבת כל היום בתוך בועה של תחושה. לא מרוכזת. לא מתרכזת. מחייכת בוהה מצטמררת נזכרת מתענגת מתרגשת ויודעת שמשהו השתנה בי. חדרת לגופי. היית בתוכי. שיניתי את המחוג הפנימי שלי מ A ל B אני אישה עכשיו. מחפשת כוונות. סופרת מילים ובודקת הוויות. ואתה - אינך. לקחת את שלך והלכת לך. והמשכת בדרכך. אני מסתכלת במראה ורוצה להיות שוב הגבר גבר. להיות כמו אח ל אח. לצוד לצידך ממותות ולצאת איתך למטווח. במקום זה מוצאת עצמי יושבת חושבת שרה שירים ומורחת לק. כותבת לך מילים וזורקת לפח. מסתכלת שוב ושוב במסך. נופלת למחשבות. מייצרת תסריטים. חושבת על דברים שלא היו ולא יהיו קיימים. עוברות שעות עוברים ימים. אני אוספת את עצמי מהתחתונים אל העליונים. ממשיכה במסע. לובשת שוב שריון של אבירים ויוצאת אל הצייד הבא לחפש דרקונים. מזל. מזל גדול שלי שבבית. שבבית האמיתי של ליבי גר אהוב ראשון שלי. וכל אותם לבטים וסיפורים רק בראשי הם קיימים. יאללה.... תתקדמי... את משחקת בחנות צעצועים. בגן של משחקים. בצרות של עשירים. כשהדלת פתוחה הרצון עולה במקום שהצורך כבר אינו קיים. אוהבת. אותך. ואותך ואותו ואותם. אוהבת את מה שיש פה ואת מה שבאי שם.