התאונה

הרגשת כמו בסרט פעולה, נצמדת לזנב שלו על 145 קמ"ש בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים. לא ידעת עליו מאומה, מלבד המראה החיצוני הסקסי, משדר-הביטחון שלו, כשנכנס לאלפא מיטו שלו בדרום ת"א, שחנתה בדיוק לפנייך. את באלפא שבעלך קנה במשבר גיל ה-40 יחד עם הכניסה לסווינגרס, מצאת עצמך בוהה במקום לנסוע, ואז כשהוא זינק, לא חשבת. פשוט אצת אחריו. חשבת לתומך שעוד מעט הוא יקח כיוון אחר. אולי לצפון העיר. אולי לאילון. אבל לא. הוא מוביל אותך בדיוק ליעדך, ואת לא נותנת לו לחמוק לרגע. ברור שהוא הבחין בך. לרגע נדמה היה לך שאת מבחינה בחיוך שובב דרך המראה לו. העיניים שלו בטוח חייכו, נכון? ועובדה שמיד אחרי זה הוא התחיל לשחק איתך חתול ועכבר. בהתחלה עבר בעדינות על הגבלת המהירות- ואת אחריו. אחרי כן השאיר לך מרווח צהבהב ברמזור כדי לדלוק אחריו... ועברת. ואז החל מזגזג בין מכוניות, זיגזוגים יותר ויותר צפופים, אשר פינו לך נתיב לדלוק אחריו - בתנאי שתישארי ממש קרובה. ונשארת. בעלך המתוק הזה, לא יכול לפתח תחביב בלי לאמץ אותך שתבואי איתו. מצד אחד די מאצ'ו, מצד שני עדיין אוהב להתחבא מאחורי הסינר, אבל לא של אמא, אלא שלך. אז גם לקארטינג הוא גרר אותך. רק שאת, במשקל הנוצה שלך, מהר מאד הראית לאלופים שם מאיפה משתין הדג. וכל הדגיגים בעלי הצינוריות חטפו ריכוך בלתי רצוני עם רמיסת האגו שלהם... ריכוך שהתאזן ואף מעבר לכך בכל פעם שיצאת (מנצחת) מהקארט שלך, מסירה את הקסדה ונותנת לבלונד-מקלות שלך לגלוש. את ידעת. ונהנית מזה. לרגע חשבת לעצמך, מה היה בעלך אומר לו ידע מה את עושה כעת עם הכישורים שרכשת בזכותו. חיזור בנתיב המהיר. וכך, שקועה במחשבותייך, שכחת לחלוטין ממצלמת המהירות ההיא... זו שלרוב נדרש וויז כדי להזכיר לך אותה. הגבר שמוביל אותך האט. את חלמת. בום!!! שום דבר חמור. בזכות כרית האוויר כמובן. לא איבדת הכרה, ובכל זאת ציפצוף גבוה ומעצבן באזניים. מבט מבולבל. רעד בידיים. איכשהו את מבינה ששניכם חונים בצד. הוא התעשת מהר. יוצא מהרכב, רואה את המבט שלך, ועם כל האדרנלין שבדם שלו הוא נמלא רכות. מבין. פותח את הדלת שלך, מבט מלא רכות. משהו בין כמעט-אינטימי לאינטימי-קמעה. סטירה מצלצלת על הלחי שלו. "תגיד, אתה השתגעת?!?!? איךךךך איךךךךךך, תגיד לי, יא _ ל א _ נו ר מ ל י _ ש כ מ ו ך !! - איך אתה נוהג?!" מילא בלהט הרגע... אבל גם עכשיו, אחרי כל השנים, יש לך הסברים על גבי הסברים ל'למה צדקת'. ואיך אביר אמיתי היה נוהג אחרי סטירה (מוצדקת) שכזו. אבל האביר המזוייף עם המיאטו המקומטת... הלך לחפש נסיכה ראויה לשמה.