דלג לתוכן המרכזי

נורמה B

סווינג, בידה ומה שבניהם...

פורסם ב - 22/04/2016 בשעה 13:31

5
1256
רק בגיל מאוחר גיליתי את הבידה יותר מזה, אמא שלי, שתבדה לחיים ארוכים, בשביל לחסוך הייתה קונה שהיינו קטנים את הנייר טואלט הכי זול. נראה לי שכבר לא מוכרים את הנייר הזה היום. ייתכן אפילו שהוא הוכר כחומר המהווה סכנה לציבור על ידי מכון התקנים... הנייר הזה היה כל כך עבה כל כך מחוספס וכל כך לא נעים , שבתור ילד, לנגב את התחת, היה משהו שהשתווה לביקור אצל רופא שיניים... הכלבים על האריזה של לילי היו באים לי בלילה בחלומות הייתי מתפלל שיבוא לי החרבון בבתים של חברים ובזמן שהם היו מאוננים על ברנדה וקיילי מבוורלי הילס 90210 אני הייתי מפריד לי ריבועי נייר בשירותים מדבר איתם, מתלטף איתם בונה לאט לאט את המתח לקראת רגע השיא שבו נהיה קרובים, ויתבצע אקט החדירה.. רעש הורדת המים בבתים של אחרים היה שיר אהובת הספן שלי. שנים אחר כך, שהכרתי את אשתי (שתחיה) שאז עדיין לא הייתה אשתי כמובן אבל כבר החלה בתהליך הצהרת כוונות והידוק החבל. היא עשתה מהלך שסגר עליי סופית ושינה את חיי היא קנתה בידה. (כמובן שהיא זו שהתקינה אותו כי אם אני הייתי מנסה סביר להניח שהייתי מסתובב עד היום עם חתיכות נייר בין הרגליים) זכרתי תמיד את הסיפורים על העב"ם המוזר מחרסינה הכיור ההפוך של כאלה שחזרו מחו"ל ובין התמונות של מגדל אייפל ו פיזה היה להם תמיד תמונה של הבידה מחדר האמבטיה במלון אבל מעולם לא טרחתי לנפץ את המיתוס מקרוב ולבדוק במה מדובר בעצמי... רבותיי ובעיקר גבירותיי הצרפתים יכולים לשנוא אותנו כמה שהם רוצים אני תמיד אוהב אותם על ההמצאה הגאונית שלהם.. (עכשיו יבוא החכמולוג התורן שיבוא ויגיד שזו בכלל לא המצאה שלהם.. לא יודע לא עשיתי וויקיפדיה על בידה..) מאותו היום בו ידע הגוף שלי ובעיקר חלקו האחורי, את מגע המים המלטף של הבידה כבר לא יכולתי לחזור אחורה, לאדם שהייתי קודם לכן צלקות ילדות ישנות הגלידו תחת זרם המים הצוננים שעטפו עכשיו פתחי זיכרון ישנים שום חור או טחור כבר לא איים עלי יותר הפכתי לאדם שלם יותר , רגוע יותר עובדה, שנה מהרגע שהתיישבתי על בידה כבר הפכתי לאבא.. הבידה סגר קצוות לא פתורים באישיות שלי שפסיכולוגים ניסו שנים ללא הועיל היום אני לא מוכן ללכת למקומות שאין בהם בידה זה כמו משקפי שמש, זה מוצר צריכה בסיסי... לפעמים, זאת שתחיה קוראת לי מן המיטה לוחשת לי שמשתלם לי להזדרז אני מחזיר לה שתי דקות ואני על זה אבל אז.. עוד שטיפה ועוד זווית ועד שאני יוצא היא כבר מיררת על הכרית בנשימות כבדות ... אז מה לעזאזל אני רוצה...? איך זה קשור..? אם יום אחד תצאו להפסקה מסווינג ותחפשו דרך לתאר את מה שעובר עליכם בתהליך הגמילה זה עשוי להרגיש כך כמו מישהו ששנים השתמש רק בנייר, גילה את האור והבידה, וחזר שוב להביא ביד בתנועות סיבוביות... חג שמח וניגוב נעים מיסטר B