פנטזיות? או לא להיות?

יש לו יום הולדת, והמוח הקדחתני שלי עושה חיפוש Google brain פותח מגירות וכל מיני קבצים שהודחקו שם בתחתית. אולי....מממ לצרף מישהי? לא, בנלי מידי. החלטתי ללכת על כל הקופה. פנטזיות בע"מ, זו אני! הפרויקט יצא לדרך.... רשימת המשימות לפני, יצאנו להרפתקה. "מזל טוב מותק, סגרתי לנו צימר לסופ"ש, לחגוג לך יום הולדת" הודעתי לו עם חיוך שבע רצון. על פניו אכזבה (שאותי דווקא די שימחה) כגודל האכזבה גודל ההפתעה. "סבבה, צימר נורמלי?" שאלת "בטח, צימר הכי מפנק שיש...יום הולדת 50, זה אירוע של פעם בחיים" אמרתי...והרצנתי. בוקר יום הולדת 50 הגיע, פינקתי בארוחת בוקר למיטה....אכלת, ואני מצצתי תוך כדי היה לי טעים, ולך? איך הייתה ארוחת הבוקר? באוטו, מוזיקה פול ווליום...שנות ה-80 שלנו...מחזירים אותנו שנים אחורה. פתאום שלמה ארצי אומר לנו כמה דברים "אם לא נגור ביחד איזה שבוע הזכרונות שלי יציפו את החדרים לחשוב עלינו ככה, לעבור שינוי מה אעשה אם לא נגור, אני כבר לא צעיר. צבע ישן, ריח של דרך, אור חיוור זורקים אותי תמיד למקום אחר. " הגענו, קיבל את פנינו בחור כבן 35 עם זקנקן קטן. הבחור מלא אנרגיות...וחוכמה הקסים אותנו. ביקש בכל לשון של בקשה....שלכל בעיה שתצוץ שנרגיש בנוח לפנות אליו והדגיש שוב שוב...."בכל בעיה, בכל שעה!" והלך לדרכו משאיר שובל של...(אולי זו רק אני) סקס. שמנו צעדנו פנימה אל תוך הצימר...הלבן המיטה עם האפיריון בלבן, הקירות בלבן...הספה בלבן, השידה בלבן הכל בוהק נקי צח ולבן....הדלת הלבנה של המקלחת נפתחת וכל צבעי הקשת מתפרצים מתוך המקלחת שהכילה ג'קוזי ענק עם שמפניה קרירה וכוסות קריסטל מנצנצים ושלל צבעים יוצאים מתוכם. פינת ישיבה פסיכדלית לחלוטין...כאילו סל בדור ישב שם בעצמו עם מכחול...ומגש צבעוני. ברקע מוזיקה של הברנינג מן.... והשריפה שבי מתחילה לבעור. https://www.youtube.com/watch?v=pgdkVP-oYJ4 הלבן הזה שמתנגש עם הצבעוניות הזו...מכניסה אותנו לאווירה קצת אחרת. האווירה שייחלתי לה, התכניות שלי שמתחילות ליצור עור וגידים...זה מתחיל לקרות. "מזל טוב...איש יקר שלי אוהבת להיות האישה שלך אוהבת...אותך. מאז, ועד יותר." אני אומרת לך. ותוך כדי כורכת את זרועותיי סביבך ומקרבת לנשיקה, אתה מחזיר לי בנשיקה אוהבת...וכזו שגם חושקת. לרגע העניינים להטו אצלנו. ואז....עצרנו, הסופ"ש לפנינו. "תודה לך...אחלה צימר" אמרת ...ונישקת במצח. "חייב לשירותים, הבורקסים בדך גמרו עלי, תגידי, גם השירותים פסיכודליים...כמו במקלחת?" צחקנו, פתחת את הדלת לשירותים ושם גילינו...את היופי שבמעמקי הים הצבע הכחול שלט שם...מרגיע, בדיוק כמו שצריך...בנאדם במקום שכזה, ברגע אינטימי כל כך! רווחה פשטה על פני שנינו...בעיקר על פניך! אתה נכנס פנימה בבטחה...לשחרר את שבקיבתך! ואני, מארגנת לנו את הדברים...שהבאנו במזוודה לסופ"ש אחד חלומי. הדקות עוברות וזה לא מאחר להגיע.... "חגית, בחייאת...אין נייר טואלט, נראה לך הגיוני?" אני שומעת אותך אומר. מחייכת..."די, אתה לא רציני. שניה אצור קשר עם ערן, הוא אמר כל בעיה כל שעה" מחזירה לך...מסמסת לערן "נו, בחייאת אין נייר טואלט" "בדרך אליכם" מגיעה תשובה תוך שניה. "שניה כפרה, הוא אמר שכבר מגיע, ממש ביזיון העניין הזה" מנסה להישמע כעוסה....קצת קשה לי. דפיקות נשמעות בדלת. אני ניגשת ואף פותחת מולי עומדת כמו דוגמנית צמרת הילה ומסביבה הילה ואור, גוון גופה שחום הקימורים מושלמים פניה היפות מחייכות אלי, לגופה שמלונת קטנטונת של משרתת צרפתייה...מחזיקה בידה מגש לבן ועליו גלילי נייר טואלט לבנים ורכים עם ציורים שונים של אברי מין נשיים וגבריים. אני, משתדלת לכבוש את הרצון שלי לפרוץ בצחוק מתגלגל מחייכת אל ההילה שעומדת מולי. "תודה!" ואני נשארת ללא מילים, שותקת! "באהבה, אני מתנצלת שהייתם צריכים לבקש...זה ערן, בעלי! הוא שכח לשים נייר טואלט" היא אומרת לי...ומחייכת אלי, אני, שומרת על ארשת רצינית. "הלו, מה קורה? אני מתייבש כאן!" הוא צועק לי מעמקי הים...שבשירותים. אני קצת נבוכה.. "שנייה" אני אומרת לה ותוך כדי לוקחת את הגליל נייר והולכת לעבר הצבע הכחול....להרגעה. "תהנה מהציורים, רק אל תצעק...החדרנית פה בדלת." אני מוסרת את הנייר לתפארת...אומרת! ואת הדלת סוגרת! חוזרת להילה שמחכה לי שם בלבן של החדר לתפקיד היא נכנסה...וכבר עשתה שם סדר תוך שניות יקירי נכנס אחרי, בעיניים פתוחות לרווחה רואה מולו הילה...סנטרו נשמט ולשונו בצבצה החוצה. הוא זכה לראות הילות מימיו...אבל, לא כזו אצלו בצימר. "תכיר, זו אשתו של ערן, הבחור שקיבל את פנינו" אני אומרת נו, יש קרחון שצריך להמיס...היא ניגשת אליו מתקרבת ונושקת לו על הלחיים ותוך כדי גם נצמדת..."נעים מאוד, אני הילה" "נעים..ג..גם גלי לי, אני ארז!" אתה קצת מגמגם מנסה שלא להסתנוור מההילה שעומדת לפניך. "תגידו, ניסיתם את הג'קוזי?" הילה שואלת "עדיין לא, התכוונו עכשיו להיכנס" אתה עונה לה. "כנסי איתנו..." אתה מזמין, ותוך כדי מסתכל כדי לקבל את אישורי. "אני בעד, אולי תהיה עוד תקלה, לפחות תהיי כאן" אומרת להילה ומחייכת. "בואו" את מובילה אותנו פנימה לחדר הפסיכודלי הזה...עומדת מעל הג'קוזי ופושטת את בגדי המשרתת...עירומה, נכנסת פנימה. מזמינה אותנו במבט...אנחנו בפנים. את באמצע, נוגעים לא נוגעים...המים החמימים מבעבעים בנו ארז, פותח את השמפניה ומוזג לך כוס ראשונה...כולנו מרימים לחיים. והג'קוזי, משתתק...הבעבוע היחידי שהיה זה מהשמפניה שנמזגה לכוסות. "א..אני ממש... ממש ... מתנצלת" הילה זינקה מהג'קוזי ויצאה החוצה..."כבר חוזרת" ונעלמה לה...כלא הייתה. הדקות חלפו, והפכו לשעה עגולה, את הג'קוזי כבר נטשנו מזמן התיישבנו בספה הצבעונית שבמקלחת, עירומים עם כוס שמפניה. קצת משועשעים מהמקום הזה...מהערני וההילה...בעלי המקום הזה. בדיוק כשעברה השעה הם נכנסו פנימה, היא בבגדיי המשרתת שהייתה עליה קודם, והוא לבוש ככבאי (למרות שלא הבנתי את הקשר לאינסטלטור...זרמתי) "אח שלי, ת'שמע, אני מה זה מצטער...וואיי, לא מתאים כל הפדיחות האלה. אנחנו נלחמים על המקום הה שיצליח, אני ממש מצטער...נשמה...." וכך הלאה והלאה המשיך ערן להתנצל על התקלות. בעטתי לארז ברגל (זה הסימן שלנו ל....תזרום איתי ) "לא מתאים, תקשיב ערן, זה לא לעניין, יש לארז יום הולדת 50 רציתי להפתיע אותו, בינתיים...אני מפתיעה אותו בתקלות בזכות המקום שלך. אני רוצה פיצוי הולם!" אמרתי לערן...תוך כדי הדלקת סיגריה. "צודקת נשמה, מה הפיצוי ההולם?" ערן מישיר מבט אלי ושואל "אני והילה נפנק את ארז לכבוד יום ההולדת שלו, אני רוצה סרט כחול ליום הולדת שלו" "עלי! ותקשיבי...אם כבר אז כבר, יש לנו זוג חברים, הוא צלם! בואי נצלם את הכל, היא תצטרף אליכן...שלושתכן תפנקו את המלך...ליום אחד!" הוא נלהב... אני מסתכלת על ארז..."יום הולדת שמח לך" מחייכת אליו. הוא עומד להגשים פנטזיה שלו, להשתתף בסרט כחול עם שלוש נשים, הוא מביט בי, הוא יודע שאני משוגעת! הוא לא הבין כמה משוגעת אני! מזל טוב לך....לחיי הפנטזיות. חגית הגשמת פנטזיות בע"מ