דלג לתוכן המרכזי

ריאיון עבודה.

פורסם ב - 31/05/2014 בשעה 03:56

12
3527
עוד לפני שסיימתי את לימודי לראיית חשבון, התחלתי לשלוח קורות חיים. כזו אני, לא מבזבזת זמן, חדורת מוטיבציה ורצון להצליח. בת 24, מיד אחרי השירות הצבאי נרשמתי ללימודים, ואוטוטו מסיימת. מתכננת לפתוח משרד לראיית חשבון, אבל, יודעת שהדרך ללמעלה מתחילה מלמטה. כך, שתמיד תכננתי את צעדי קדימה היטב, למעט המקרה המסופר. כמובן שסיימתי את לימודי כמצטיינת, לא מכירה דרך אחרת. חודש לפני בחינות הסיום, עיצבתי לעצמי קורות חיים, לא סטנדרטיים. בהם ציירתי את גופי, ולכל איבר בגופי ציינתי את כישוריו, למעט איבר מיני. קיבלתי המוני פניות, והצעות לראיונות עבודה, והבנתי...שעכשיו תורי. תורי, לבחור מה אני רוצה. זה הזמן שלי! חילקתי את החודש האחרון ללימודי, בין לימוד למבחנים לבין ראיונות עבודה. הגעתי למשרדי רואי חשבון אפורים ומשעממים, קיבלתי הצעות לשכר גבוה במיוחד. ועדיין לא מצאתי את מקומי, כך המשיך לו החודש עד שהגיעה מועד הבחינה. שאותה עברתי בהצלחה גדולה, המשכתי ללכת לראיונות עבודה. וחיכיתי למפץ הגדול. שאכן הגיע..... "חגית?" נשמע קול גברי וסקסי. "מי שואל?" עניתי. "שואל...יחיעם" השם יחיעם...לא שידר סקסיות, אבל הקול כן...הסקרנות כמעט הרגה אותי כמו את החתול. "שלום יחיעם, במה העניין?" "קורות חייך הגיעו לידי,אני מניח שאת יודעת שהם מסקרנים ומעניינים, אני מבקש להזמינך לריאיון עבודה אצלי, למתי נוכל לתאם?" "איפה נמצא המשרד שלך?" שאלתי "תל אביב רבתי" ענה "אני בתל אביב עכשיו, ויכולה להגיע בשעה הקרובה" עניתי. "בואי, דיזינגוף 99" "שעה, אני אצלך" עניתי...ורמת החרמנות גואה בי משום מה. למזלי הרב, התארחתי אצל חברה שהיא אחת המלכות בעולם ה-BDSM הפעם החלטתי להתלבש שונה לריאיון עבודה, ולאו דווקא חולצה מכופתרת וחצאית סיגר עד לברך. הפעם...לבשתי מכנסי עור צמודים שמבליטים את קימורי גופי החטוב. גופיית עור שחורה, חזייה לגמרי תהיה מיותרת כאן. נעלי עקב שחורות. שיער אסוף, איפור נועז בעיניים, אודם אדום. ולצערי, משקפי הראייה השחורות שלי, כשהסתכלתי במראה, נעלם הצער ממשקפי הראייה. אהבתי את המראה שלי. למרות קיטורי לחברתי שעזרה לי להתלבש. הזמנתי מונית, אף על פי שהייתי במרחק הליכה של עשר דקות מהמקום. הגעתי לבניין, מעלית קומה חמישית, והנה אני מול הדלת של "יחיעם כהן, משרד רואה חשבון" תחושות הבטן התחתונה שלי, מעולם לא אכזבו...והפעם הם עבדו שעות נוספות. לחיצה קלה על פעמון הדלת, הדלת נפתחה...עומד מולי גבר, שלרגע לא הייתי חושבת ששמו יחיעם. זה ממש עוול לקרוא לבן שלך כך! תוך שנייה הרגשתי את המתח המיני, גם הוא הרגיש, אני יודעת! הזמין אותי להיכנס פנימה...משרד קטן, הוא עמד מאחורי. הרגשתי את עיניו נעוצות בגבי. וחרמנותי גואה בי. הוא הצביע על כיסא משרדי עשוי עור בצבע שחור, "שבי" אמר. "תרצי לשתות?" שאל "מים קרים" ביקשתי...הרגשתי שאני חייבת לצנן את האווירה! נשארתי לבדי למשך מספר דקות בחדר הקטן, הוא חזר עם כוס מים קרים. לגמתי את כולה, תוך כדי שהוא ממתין שאסיים! קצת התקררתי.... "אני מבין שממש עכשיו סיימת את הלימודים?" הוא אומר ספק שואל. "אכן, כן" "כפי שאת רואה זה משרד קטן, פתחתי אותו לפני כארבע שנים, מייד כשסיימתי את לימודי, אין לי הרבה לקוחות, אני עדיין עושה עבודת שיווק מייגעת, ואני מחפש מישהי שמחפשת הצלחה" "הנני כאן" עניתי, ועברה בי מחשבה למה לא ציינתי את כישוריו של איבר מיני בקורות חיים שלי. סומק קל הציף את פני. Sheet, אני נחשפת, ואת זה לא אוהבת. סופסוף הוא התיישב בכיסא מולי, השולחן חוצץ בינינו. נשמתי לרווחה....לא לזמן ארוך. ואז..."את תמיד מגיעה לריאיון עבודה לבושה כמו היום?" הוא שאל, ברגע שהתיישב. אני מרימה את עיני כדי להגיב, ואז..שמה לב שיד ימינו מונחת על מפשעתו, ומלטפת. "לא, לא תמיד, היום בא לי ככה" מישירה אליו מבט. ואז משיריה מבט למפשעה שאותה הוא מלטף לו להנאתו. "את פנויה להתחלת עבודה מידית?" הוא שואל ואני עונה "כן" מבלי להסיר את עיני,הוא ממשיך ללטף ...מסתכל בי במבט מתגרה. כף ידי מתרוממת, ואצבעותיי מטיילות על שפתי. כשעיני עדיין על מפשעתו. אני רואה אותו פותח את הרוכסן, וממשיך ללטף ....דרך תחתוניו. אני מכניסה את האמה שלי לתוך פי, ומתחילה ללקק אותה...הלם קל ניבט מפניו. תוך שניות הוא מתעשת! "התקבלת" הוא מודיע לי, ואני ממשיכה ללקקקקקק....את האמה שלי. "לא חשבתי אחרת" אני עונה. מסתכלת ישר לעבר הזין שלו, שכבר עומד...ומוכן לכל ...האם מוכן גם לי? "שחרר את הכפתור, שנראה" אני מבקשת. מסתכלת עליו כשהוא משחרר את הכפתור, מכניס את היד מתחת לתחתון. אצלי בעירה בכל הגוף! אני רוצה זיון...אני רוצה סקס. כמעט חצי שנה שלא היה לי סקס. ועכשיו, אני רוצה! היד שלי, יורדת לכיוון החזה שלי, שעוד מעט פורץ החוצה. דוחפת יד פנימה....מלטפת את עצמי. ורגלי נפשקות להן מעצמן. מתחת לשולחן, כלום לא מפריד בינינו, חולצת נעלי, שולחת רגל לעבר מפשעתו של יחיעם. מסתכלת לו בעיניים, הוא חרמן לא פחות ממני. תוך כדי, שולחת יד אל כפתור מכנסיי פותחת... ודוחפת יד פנימה. "מתי אני אמורה להתחיל לעבוד?" אני שואלת. "ברגע זה" הוא מגיב, קם מהכיסא שלו...מתקרב אלי. מעמיד אותי על רגלי, מקרב את פניו לפני, את שפתיו לשפתיי...ומנשק אותי. וכך התחלתי מלמטה....והגעתי אף למעלה. זה מה שקורה לי בימיי שישי....כנשארים בבית סתם, כותבת סיפורים. חגית חרמנית אבל...בבית, ללא סקס...במנוחה!