רמצים

הסתכל עלי. אתה מכיר אותי כבר כמה שנים. עברנו ביחד דבר או שניים. התחבקנו את שני הכיוונים של ההר. הסתכל עלי. אני איתך. בחרתי להיות איתך עד היום ואני רוצה להיות איתך גם הלאה, עד שם, ואף יותר. הסתכל עלי. הרגע סיימנו סקס מעולה. מרגישה אותך עדיין בתוכי. הלחי שלי על החזה שלך ושנינו נושמים יחד את השלווה שאחרי. אין יותר יחד מזה. הסתכל עלי. אני רוצה עוד. עוד לחוות . עוד לפגוש. עוד להכיר. עוד להנות. עוד להרגיש. אתה דואג לי - " לא הכל שם רק 'תחושות טובות' " . אני כבר יודעת. אני רוצה גם אותן. אני רוצה לעלות ולרדת ולעלות שוב. אני רוצה לחיות. ואני רוצה את זה כחלק מהחיים שלי. הסתכל עלי. בהרבה מקומות הרצונות שלנו זהים. וזה נעים ומחבר ומחזק. אבל אנחנו לא זהים בהכל. זה בסדר. זה לא חייב להיות זהה. מה שאני רוצה - לא חייב להיות בדיוק כמו מה שאתה. מה שאני צריכה - לא חייב להיות בדיוק כמו הצורך שלך. זה יכול להיות שונה. אבל כשזה שונה - קשה לך יותר להבין. להבין למה אני צריכה את זה ? להבין מה יש שם שאין פה ? להבין מה אתה עושה "לא נכון" ? להבין מה זה אומר עלינו ? לא מצליחה לתת את התשובות שירגיעו אותך. אין לי גם טבלת אקסל, שתבהיר הכל בשורות מסודרות. אז אני עוצרת. עוצרת מלחוות עוד. עוצרת מלפגוש עוד. עוצרת מלהכיר עוד. עוצרת מלהנות עוד. כי אני לא רוצה לראות אותך חסר שקט. לא רוצה לראות אותך כואב. אבל אני לא עוצרת מלרצות. אני רק שופכת מים על הרצונות. ועל הדרך כבים בי, בלי כוונה, עוד כמה דברים. הסתכל עלי. הרמצים עדיין שם. אני יודעת, כי כשאני דורכת -הם שורפים לי ברגליים. אל תגיש לי אלוורה. הגש לי את האמון שלך. סמוך עלי שאני לא שוכחת שגם לך יש רצונות. וכשאשכח קצת - אדע להקשיב לך, כשתזכיר לי. סמוך עלי שאדע למהול את המיץ הזה, כך שניתן יהיה לשתות ממנו מבלי שהוא יהיה מר, מרוב שהוא מתוק. לא, אני לא בטוחה שאני יודעת איך ומה לעשות. לא בטוחה שאני יכולה. אפילו לא בטוחה שאני צודקת. אבל אני מבקשת שתאפשר לי לנסות. ואז לטעות. ולנסות שוב. הסתכל עלי. אתה מכיר אותי כבר כמה שנים. עברנו ביחד דבר או שניים. התחבקנו את שני הכיוונים של ההר. זו עדיין אני. אני איתך. ואתה?