דלג לתוכן המרכזי
unknownroad

unknownroad

46
46

על חופש בחירה

פורסם ב - 07/05/2017 בשעה 16:36

16
2634
את שוכבת על המיטה, מחכה שיכנס רגע לחדר השני להביא עוד קונדומים ושואלת את עצמך- מה את עושה פה? היו כמה תחנות בדרך שבהן יכולת לעצור ובכל זאת בחרת להמשיך. בחרת. כשמשהו בתמונה לא התחבר לך- בחרת. כשנכנסתם והרגשת ניכור בדירה - בחרת. כשהתיישבתם ודברים שנאמרו סתרו את מה שאת בד"כ מקפידה עליו - בחרת. כשנכנסת לחדר ונאמר לך משפט, שנועד כנראה להרשים אותך, אבל בעינייך הוא היה מגעיל - בחרת. כשהניסיון שלך לומר משהו על החשש שלך, על הקצב שמתאים לך, נהדף במנטרת ה"בואי נזרום" - בחרת. כשתוך כדי מגע ניסית לכוון למה שנעים לך ונתקלת באג'נדה ברורה וידועה לגבי מה שצריך כדי לעשות לך טוב - בחרת. כשהרגשת שהוא לא רואה את מי שאת, שיכלה להיות שם כל אחת אחרת (ויש מצב ששעה קודם או שעה אח"כ גם הייתה) - בחרת. כשרמז לך שישמח שתעשי לו משהו שלא ממש התחשק לך - בחרת. כששמעת קולות הנאה מהחדר הסמוך וחשבת שאם תאספי את כל התשוקה שיש בך, את הרצון לחוויה נעימה, תצליחי עוד ליצור לעצמך כזו, כנגד כל הסיכויים - בחרת. כשנתת לו להמשיך ולהכנס לתוכך, למרות שלא באמת רצית, למרות שהבנת שהוא לא באמת יהפוך פתאום להיות קשוב אלייך - בחרת. כשטיפה עלתה לך בזווית העין וכעסת על עצמך שאת בסיטואציה שאיבדת עליה את השליטה, מה שבחיים האמיתיים אין מצב שהיית מאפשרת - בחרת. כשהמשכת וניסית להינות והבנת שאבוד והתיאשת, ועינגת אותו, וחייכת אליו, והקשבת לכל תובנות החיים שהיו לו לשתף, וחיכית שהכל יגמר - בחרת. בחרת לא להיות מי שאת - אמיצה. דעתנית. אקטיבית. בחרת להישאר. אז אם הכל היה בחירה שלך ורק שלך, אף אחד לא הכריח, לא כפה - למה זה מרגיש כל כך חרא??

Gil gal

פורסם ב - 07/05/2017 בשעה 17:37

והפעם השניה(אם תיהיה) תיהיה אחרת....

lilach

פורסם ב - 08/05/2017 בשעה 11:23

הזדהתי איתך בסיטואציה. כל כך נכון גם לי. אני אומרת הכל נתון בידי, ואני מחליטה. לפעמים כדי לא לפגוע בצד השני ממשיכה בתקוה שאולי ישתפר.... בעיה שלי.

unknownroad

פורסם ב - 11/05/2017 בשעה 12:27

דבר ראשון ,ריגשתם אותי. על אמת. - בכך שקראתם ובכך שהגבתם (פה, בתיבת הדואר, בווטסאפ....). תגובות חמות ואוהדות, שמדברות על הזדהות וחיבור - זה ברור שזה עושה טוב בלב. אבל אני מתכוונת ל **כל התגובות**. לעצם זה שבחרתם לשתף פה, בכתב, במחשבות ובתהיות שהתעוררו בעקבות הקריאה. זה ממש לא מובן מאליו ואל מול החשש שלא תהיה שום התייחסות, משום סוג .... (דפיקות לב, כבר אמרנו?) זה ממש נעים ומרגיע. בעיני, אין פה "נכון" / "לא נכון". זה כבר לא משנה מה התכוונתי ברגע שכתבתי - האם הסיפור אמיתי, או דמיוני ( או חלק ווחלק) ; למה התכוונתי ב"עולם האמיתי" ; האם באותו רגע זה הרגיש לי כמו אונס או לא..... התגובות שעלו, עלו מליבו ונפשו של מי שקרא . משהו נגע בו. משהו תפש אותו. מבחינתו זה מה שהתעורר בתוכו ומרגע שבחר לרשום פה -זו נקודה למחשבה (ולפעמים גם לדיון) - לכולנו. כל עוד זה נעשה בכבוד ועם נכונות להשמיע, אך גם להקשיב - כולם מרוויחים. וכל אחד יתחבר ויקח מה שמדבר אליו ויניח או יתעלם ממה שלא. אני לקחתי הרבה. המון. וגם על כך- תודה גדולה לכם. בחיוכים, שחר. נ. ב. אולי למי שכבר מצוי פה הרבה- קורא, כותב ומגיב - כל מה שכתבתי כאן נשמע ברור, אבל בשבילי זה הכל חדש, אז היה לי חשוב לומר..... (וגם כי אני קצת חפרנית. ממש טיפה. בקושי שמים לב). תודה, ש.

רונצו

פורסם ב - 08/05/2017 בשעה 15:38

ורד, לצערי גיא צודק. גם אנחנו זרמנו בתחילת דרכינו במקומות שהיינו צריכים לעצור. ואני שומעת את זה מלא מעט זוגות. כל שנותר הוא להתפרק קצת בחיבוק של בן/בת הזוג, לאסוף את עצמנו ו... להמשיך הלאה. רק מעט חכמים יותר :) ולשחר המהממת מקווה שהחוויות הבאות יהיו מוצלחות יותר ותמיד, אבל תמיד!!, תקשיבי לאינטואיציה שלך. היא הכי חכמה מכולן!! :K

Dan

פורסם ב - 08/05/2017 בשעה 12:04

ראשית תודה על פוסט כן ואמיתי - כתוב נהדר. לגופו או בעצם לגופה של עניין... משוררת מכושרת כתבה פעם: "אם עולים על הרכבת הלא נכונה אף תחנה בדרך לא יכולה להיות נכונה..." נראה לי שעלית על הרכבת הזאת בפעם ההיא והקווים האדומים החוירו ונצבעו בתקווה שאולי המהלך הבא יהיה טוב יותר .... כשמגיעים כזוג, גם אם משחקים בחדרים נפרדים - קשה להיות הצד ששוכב על הגדר ומנסה לסדר את המציאות כשבן הזוג האהוב נהנה ואת לא... זה עלול לצור כעס ומשקעים... דברו על זה :) ובאשר למה שקורה "בעולם האמיתי..." - לטוב ולרע גם מגרש המשחקים פה הוא העולם האמיתי... מקום שאמור לעזור לך להשתחרר, להעיז בלי "לדפוק חשבון", ולנסות דברים שלא העזת לנסות בזוגיות מהעולם ההוא... מאחל לך בחירות מוצלחות בהמשך הדרך... נסיעה טובה

ללא כינוי או שם

פורסם ב - 09/05/2017 בשעה 20:57

הזדהיתי כל כך, חודר ללשד העצמות, חותך בבשר וגורם לטהיות רבות... התחושה האמיתית היא, ומצטער מראש אם אני טועה, שעברת אונס, ולא סתם אונס, אונס שהוא הסכמה חלקית בכדי לרצות את הצד השני או אי רצון לאכזב את בן זוגך... הדבר שאני הכי פוחד ממנו הוא, לפגוש זוג, שבו האישה שם רק כדי לרצות את בן זוגה. לעולם לא אוכל לסלוח לעצמי על דבר כזה. זה מזכיר לי סיפור אישי ביני לבין רעייתי כשרק הכרנו, עשיתי לה עיסוי, וכנראה השתמשתי ביותר מדי כח והכאבתי לה מאוד, באיזשהו שלב שמתי לב שהיא נהייתה ממש שקטה, רכנתי כלפי הפנים שלה והבנתי שהיא בוכה בשקט כי כואב לה, אז הפסקתי מייד ושאלתי אותה למה לעזאזל לא עצרה אותי, והיא ענתה לי שרצתה לרצות אותי... עברו למעלה מ10 שנים ואני כאילו עדיין נמצא שם כשאני נזכר בזה. תקשורת חברים, ואם זה מרגיש "לא" זה בטוח "לא"! שולח חיבוק חזק, מקווה שתמצאי את הכוחות להתגבר על זה.

תותי

פורסם ב - 08/05/2017 בשעה 03:22

-

Menage A Trois

פורסם ב - 07/05/2017 בשעה 18:06

-

zug114

פורסם ב - 07/05/2017 בשעה 17:38

מתוך למידה ארוכה מעולם הטנטרה למדנו כמה דברים. את רוב מה שרלוונטי לחילופי זוגות ניתן למצות בכמה חוקים פשוטים . - אם זה לא מרגיש נכון, זה לא נכון. - מה שהיה נכון (או לא נכון) קודם לא חייב להיות כזה עכשיו. - היו כנים עם עצמכם, עם בן/בת הזוג ועם הזוג האחר. הכי חשוב, עם עצמכם. - הכל מותר ולהכל מותר להגיד לא. - לא "שוכבים על הגדר". אם אחד מאיתנו לא נהנה הוא לא חייב להמשיך כי השני נהנה. ברמה הפרקטית, זה אומר שאפשר להפסיק או לשנות מפגש ולהמשיך אותו בחילופים לא מלאים, וממש לא משנה באיזה שלב אתם נמצאים (קפה / מיזמוזים / מיטה....). חשוב גם להיות בני אדם. ככל שתאכזבו את הזוג האחר בשלב מוקדם יותר זה יותר טוב. זה הולך ונהיה פחות ופחות נחמד ככל שמתקדמים בקשר מהצ'ט, לטלפון, לקפה....

תמיד סקרנים

פורסם ב - 08/05/2017 בשעה 03:57

התוכן חורך.. נהניתי לקרוא. סקרן