שבויה בתוך גופו

האוויר הולך ונעשה דליל, כשקצב הנשימה הולך ומתגבר, מעיד על ההתרגשות. ההתרגשות הולכת וגוברת כשנורת אזהרה נדלקת, ואני מוצאת עצמי חגורה.... נתונה לחלוטין בידיו האמונות, רוצה להאמין שנגיע ביחד לשלל מחוזות נפלאים. לגעת בכוכבים. ככל שעובר הזמן, אני מרגישה עטופה בתוך ענן. גופו הקשיח משייט בבטחה ובמיומנות, כשאנחנו מתנועעים מעלה ומטה. מטלטל אותי גם מצד לצד. אני נשמעת להוראותיו מיד. מרגישה לגמרי שבויה, ולחלוטין חופשיה.... ממממ....הפעם, אני מחכה לא לרגע ההמראה, אלא דווקא לנחיתה.... ;)) לכל הנופשים והנופשות, הממריאים והנוחתות תבלו ותעשו הרבה חיים! בזכותכם, גם אנחנו משוחררים מהפקקים.... שבוע נפלא! :)