הצילו!!!!!!

ברגע שיכולתי , הלכתי לעשות קעקוע. זה סוף התיכון, אני שומע פינק פלויד בריפיט כל היום מת כבר לחרוט את הצעקה המפורסמת מ THE WALL על עורי. חולפות להן השנים והיא דוהה על כתפי, זכר לנעורים מבולבלים והורמונים מבולבלים עוד יותר. מדי פעם נזכר בקיומה, כשמישהו שואל למה עשיתי, מתחמק מתשובה, לא זוכר בעצמי למה עשיתי את זה. לפני חודש ,הזוג האחרון שהיינו אתו, האישה, יפיפייה ,שחומה ,עם גץ בעיניים. שום דבר לא יכול היה להכין אותי באמת לקראת מה שהולך לקרות. במשך שעתיים אולי שלוש הייתי בתוך מערבולת שייצרה אותה אישה מהקיר, לספה, למיטה ,לבעלה וחזרה אליי. מנורת שולחן נופלת , סדינים נתלשים מקצוות המיטה. אנחנו מזיעים, נוזלים עוטפים אותנו מכל עבר מעלים את מפלס הלחות באילת מפרים את האיזון האקולוגי . ואז, איפשהו בזמן, בין נשימות שהיא לוקחת , (אני כבר לא ממש נושם בשלב הזה) היא שואלת, "מה הוא צועק שם על הכתף ?" ואני שרואה כבר אור כחול בקצה מנהרה, עונה לה, "הצילו!" הוא צועק "הצילו!!!!!" מאז אגב עשיתי קעקוע חדש בכתף השנייה עם כל הפרטים המזהים למקרה שימצאו אותי פעם מוטל, ללא רוח חיים ,ברצפת חדר מלון כל שהוא ....;)) מיסטר B דיויד גילמור עדיין מספר אחת