בלי קווים אדומים

היא שלחה לו חיוך ממזרי, תוהה מה הייתה מבצעת בו לו היה לידה, מה היה קורה אילו.. היא הרי בחורה מאוד תכליתית ובכל זאת מעולם לא לקחה ברצינות את ההצעות שהגיעו דרך האינטרנט, והן זרמו, ההצעות, אך משהו אצלו משך אותה כמגנט. הוא חשד, ולכן שאל שוב כדי לוודא אם היא שוקלת ברצינות, היא לא ענתה ושלחה חיוך נוסף, מתגרה וממזרי מהקודם, היא ידעה שהחיוך אמביוולנטי כזה, רק החבר שלה היה מבין את פשרו אך לא הוא נמצא כרגע מעברו השני של המסך, זה היה הסימן שלהם לפני התקפה פראית של לילה, או של יום, סוער במיוחד. היא הייתה שלוחת כל רסן בכל מה שנוגע למין, היא רצתה את זה, וכשהיא רצתה את זה לא היה אכפת לה אם זה באוטובוס, בעבודה או בחתונה, היא הייתה סוחבת אותו בשקט לספסל האחורי, לשירותי הנשים או לסתם מקום חשוך. מעולם היא לא חשקה בגבר אחר, תמיד הוא היה שם לספק את צרכיה הפראיים, את נשמתה הזנותית, היה לה מראה ילדותי ותמים ולא רבים היו מאמינים. היא הרימה את מבטה מהמקלדת, קולטת ומפנימה את משמעות מחשבותיה, רגשותיה, ואז שלחה את ההודעה ששנתה את חייה "תפגוש אותי היום ב 19:00 " "היא בטח צוחקת עלי" חשב, טלטל את ראשו כלא מאמין, ספקות עלו בליבו "היא בטח משחקת איתי". הבטן שלה התהפכה מרוב התרגשות ולכן היא שלחה לו מסר נוסף.. "אנחנו נשחק משחק" הוא התחיל להתרגש, ליבו דפק ובער "אני לא מאמין היא רצינית" מלמל לעצמו. מיד עוד מסר ... "אנחנו נשחק בזונה וסרסור" אצבעותיו החלו לרעוד על גבי המקלדת, הביט בשעונו בחוסר סבלנות, השעה הייתה 16:30 והוא היה בעבודה, החל לחשוב על סיפור כיסוי לחברה שכ"כ אהב, התאמץ לשכנע את עצמו שזו לא ממש בגידה כי אם הגשמת חלום, פנטזיה, ואז הגיע מסר שקטע את מחשבתו.. "בלי קווים אדומים" היא חייכה חיוך ממזרי נוסף וליטפה את עצמה, " לא אכפת לי" אמרה בליבה, זה משהו חד פעמי. היא נטשה לרגע את המחשב ופתחה לרווחה את ארון הבגדים, היא כבר ידעה מה תלבש, הייתה באקסטזה, הרגישה רעד וגלים בכל גופה, זרם תאווה ותשוקה שטף אותה. היא נשכבה על המיטה, היא רצתה אותו, עכשיו, ולכן שלחה מסר נוסף.. "הפגישה הוקדמה" הוא כמעט התעלף, ליבו החסיר פעימה, לראשונה הוא הרגיש כך בחייו וזה היה נעים, "הוקדמה למתי" ? הוא שאל.. "עוד חצי שעה, אני אלבש אדום, אתה כבר תזהה אותי, ותלבש מכנס עור צמוד" הוא כמעט איבד את הכרתו. היא התנתקה מהמחשב, פתאום צעקה "סיימת להכין לי את המסמך שבקשתי ממך"? זה היה הבוס, לרגע הוא שכח על מה מדובר, הוא ידע רק שהוא הולך לפגוש אותה, הגיש לבוס את המסמך ויצא בחופזה לרחוב לשאוף אוויר. היא עדיין הייתה על המיטה, לידה פרושה שמלת מיני בצבע אדום עז, חזיית סאטן שחורה ותחתוני חוטיני מתחרה, התלבטה אם ללבוש אותם, לבסוף החליטה שלא. היא נכנסה למקלחת לצלילי מוסיקה קלאסית עדינים, זה היה ברהמס, היא אהבה לשכב עם החבר שלה לצליליו, היא יצאה לרגע מהמקלחת והחליפה את המוסיקה, גרוב קצבי, המים נטפו ונוצרו שלוליות, לא היה אכפת לה, חזרה למקלחת והתענגה על הגרוב.. ועל זרם המים. הוא נכנס לדירתו במהירות, חברתו כבר הייתה שם, הוא נלחץ, התחיל לחשוב מה יגיד לה, היא הרי מכירה אותו כ"כ טוב, היא ניגשה לחבק אותו ושאלה "התגעגעת אלי"? הוא מעולם לא חזר כ"כ מוקדם, היא שלחה יד לאזור חלציו ודחפה לשון לאוזנו, היא ידעה מה מדליק אותו. "אני ממהר לחתונה של לקוח" ענה לה, הייתה לו מטרה אחרת, אני מתנצל ששכחתי להודיע לך, החתונה נערכת בקיבוץ בערבה ואני חייב להתקלח ולזוז. אכזבה התפשטה על פניה, היא כ"כ רצתה אותו עכשיו והיא תאלץ לחכות שיחזור או לספק את עצמה. הוא הגיע למקום המפגש, מונית שעצרה לא רחוק ממנו קטעה את מחשבותיו, יצאה ממני בחורה סקסית לבושה במיני אדום ומחשוף גדול, פטמותיה איימו לקרוע את השמלה, היא הייתה מלאה במקומות הנכונים, כמו שמקומות נכונים צריכים להיות. היא חשה לעברו, שערה החלק נגע בפניו וזה היה נעים, אוי כמה שנעים, הוא רצה אותה קרוב, ללא היסוס תפס במותנה ונישק אותה, היא לא התנגדה, חרמנות עטפה אותה, הם יכלו להמשיך כך עוד דקות מספר אך היא חשה במבט ננעץ בגבה. היא משכה אותה הצידה ואמרה "נעים מאוד אני דניאלה" .. "יש לך חיוך הרבה יותר יפה מאשר על המסך" הוא ענה. היא חייכה, "אני עלולה להעלב" היא התריסה, "יש לי הרגשה שצופים בנו אז בוא נלך" אמרה לו. "המשחק רק מתחיל" צחקה לעצמה ועצרה מונית, הנהג שאל "לאן" והוא ענה "קרליבך פינת החשמונאים, היא הייתה מרוצה מהביטחון שהוא הפגין, היא אהבה לשלוט בעניינים אך הפעם רצתה להיות נשלטת. היא החליטה שהיא רוצה אותו כאן ועכשיו, היא החלה ללטף אותו קלות ולגעת בו בביישנות, היא התיישבה עליו וללא בושה ובמיומנות רבה פתחה את רוכסנו, הוא כמעט בפנים, כמעט. הוא מעולם לא חלם על זה, היה קצת בשוק, נהג המונית שיתף פעולה ועשה כאילו הוא אינו רואה דבר, היה סיכום לא כתוב, הם לא מלכלכים והוא צופה לפעמים דרך המראה, הם בהחלט השאירו לו חומר למחשבה. הם הגיעו, הוא עדיין היה בתוכה, היה קשה להם להתנתק אך לבסוף הם הצליחו, הוא הוביל אותה למלון שהכיר מלפני שנים רבות, כשהיה ממש צעיר. הם צרחו, שרטו, נשכו וגם לא חסכו באגרסיביות, תאווה ותו לאו !! השעה הייתה לקראת חצות, הם יכלו להמשיך כך עוד שעות רבות ללא שובע. "זה עוד לא נגמר" אמרה לו, בעודה מתלבשת ומתאפקת לא לקפוץ עליו, "יש לנו תסריט מוכן אמרתי לך.. אנחנו משחקים בסרסור וזונה" הוא הבין שהתסריט יזרום כרצונה. היא הבינה שהוא הפנים וחייכה לעצמה, "קום, בוא נסתלק" היא הורתה לו. הם לקחו מונית נוספת, הפעם לאזור החולות, היא תכננה את כל, הוא יתחבא וישמור עליה, היא תוביל אותם למכונית, הוא יצפה בהם, הם קבעו על סצנה אחת, היו בטוחים שזה יספק אותם. מעונית עצרה לידה, היא לא אהבה את הבחור ושחררה אותו, זה שעשע אותו והגביר את תשוקתו אליה, מכונית שנייה עצרה, היא נכנסה, מביטה לעברו, הוא התחיל לחוש קנאה. הוא עקב אחרי המכונית, ראה בחור צעיר "היא נהנית מהמשחק.. מדוע זה מטריד אותי?" תהה... שניהם התפשטו, היא ירדה לו, זו הייתה המומחיות שלה, היא ידעה שזה משחק, חוויה של פעם בחיים ועליה להנות מכך, השתעשע במחשבה על שטר הכסף שתמסגר על הקיר בדירתה. הוא מעולם לא נהנה כ"כ מאוננות, דמיין שגמרו יחדיו. כשהבחור הלך הוא ניגש אליה וחיבק אותה, היא רעדה כולה, מהתרגשות. דקה חלפה והיא התאוששה, שלחה יד לעבר מכנסיו, "בוא נראה מה קורה כאן לחשה.. יש לי רעיון למשחק עוד יותר נחמד" ... השעות חלפו, אשמורת הבוקר, לשניהם היו בעיות להתמודד בצורת בני זוג, הוא ליווה אותה למונית. למחרת במשרד הוא התחבר אל המחשב ושלח לה מסרים והודעות, היא לא הגיבה, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא שמע ממנה.