מלאכים או שדים

כשקמתי בבוקר התקלחתי, אח"כ חזרתי למיטה, ניסיתי להעיר את אייל, הוא מלמל כל מיני הברות לא ברורות בסגנון שהוא ממש אוהב אותי אבל שאני קרה ורעה ושאניח לו לישון, חיפש את רחמיי. עשיתי לו טיז, הנחתי עליו את המזוודה והתחלתי לארוז דברים, מתוך שינה הוא לא הבין את הרמז והמשיך לישון. טרחתי לטרוק את הדלת היטב, התרגזתי ורציתי שידע גם הוא, אבל שום דבר לא הזיז לו. התיישבתי על ספסל בפארק, שמש חמימה עשתה לי נעים, עצמתי עיניים והתמכרתי לשמש, נתתי לה לשזוף את שמורותיי. התחלתי לראות צורות וצבעים ותחושתי השתפרה פלאים. התחלתי להזות הזיות נעימות, מדמיינת את אייל מעסה את כפות רגליי, משתף פעולה. התעוררתי, וראיתי שבאמת היה שם מישהו. חלץ את סנדליי, מעסה את כפות רגלי, כך סתם? בלי שבקשתי? בלי שהתחננתי? הרים אלי את מבטו, עיניו הירוקות עטופות תלתלים בהירים. החיוך ששלח העיר את כל פניו, גרם להן למין קרינה מוזרה שכזאת. כשהחל לדבר גיליתי תופעה מוזרה נוספת, שפתיו נעו לכאורה, אבל שמעתי אותו בתוך ראשי. "נשמה", קראת לי, אז באתי. אני כאן בשבילך, כל מה שתרצי, אמר המלאך. חשבתי, שקלתי, והחלטתי לנסות, מדוע לא בעצם? קצת חיבה על הבוקר עוד לא הרגה אף אחד. אז הסברתי לו בדיוק מה אני רוצה, ואיך, ובאיזו עוצמה. זה היה ממש קל ופשוט, הוא קרא את מחשבותיי ולא נרתע מאף אחת מהן. הוא הפשיט אותי אל מול השמש של הפארק, והחל להניע ידיו על גופי מכף רגל ועד צוואר, התחושה הייתה נפלאה, זה הרגיש כאילו יש לו יותר ידיים מהרגיל, הוא נגע כי בכל כך הרבה מקומות בו זמנית. החום שהקרין העביר בי צמרמורות בלתי נשלטות, התחלתי להיאנח, ואחזתי חזק את ידיות הספסל כדי לא להמריא מעלה. ואז הבנתי שאני רוצה, ממש רוצה, שיענג אותי עם לשונו. הוא פישק את רגלי, עיסה את שרירי הירך כשהוא מתקרב אל משאת נפשי. "עם הלשון" חשבתי אליו. אז הוא ניסה. אבל ההילה לא נתנה לו להתקרב, הוא נורא הסתבך וחבט בי איתה, הדבר דיי פעם בתחושת ההתעלות שהייתה לי קודם, אבל החלטתי להתגבר, שלא נורא. "עזוב, בוא אלי עכשיו, דע אותי כדרך גבר באישה" חשבתי ולחשתי אליו. הוא הסמיק, הסביר שהוא נורא מצטער, אבל האיבר שבין רגליו לא מסוגל לתפקד, זה אחד הסעיפים שהם חותמים עליו, אחד מתנאי הקבלה. סיננתי קללה וזרקתי אותו. ציירתי מחומש על הרצפה והזמנתי שד צעיר. הוא זיין לי את הצורה. אוי, הקרניים, זה כאב נורא. השקעתי את הנשמה בזין הזה, אבל מה.. היה שווה!