חגיגות סופ"ש ט'ו באב

אם היו מספרים לי מראש שכך זה יתפתח לעולם לא הייתי מאמין, ואם הייתי מנסה לתזמן כזה מהלך עוד פחות מזה... כמה עונג בסוף שבוע אחד...:)) חמישי ערב ט'ו באב- הפרטנר שלנו... מתישהו במהלך השבוע שעבר הוא פנה אלינו... באדיבות ונעימות, בלי משפטים בומבסטיים והצהרות. כמו עוד הרבה פניות אחרות מגברים בודדים שאנחנו לא מקדמים גם לזו רצינו לסרב, אבל אחרי הסתכלות נוספת משהו בתחושה אמר שזה לא עוד אחד מיני רבים. לאחרונה יותר אוהבים מפגשי זוגות ומתנסים בכאלה טובים וכאלה טובים אף יותר... החלטנו ליצור קשר ואישרנו תמונות. התמונות שלו מרשימות- פנים נעימות של ילד, חיוך כובש... חזה חלק ובלי צילומי תקריב של איברים, מעשה נבון. לא רע עד כאן, אבל רוצים לעבור לוואטסאפ ונראה כמה חומר יש בין האוזניים כי זה חשוב לנו יותר. החלפנו ניידים, התקשקשנו והתרשמנו שיש שם חומר טוב - אינטלקט, עניין, חוכמה, תבונה ורגישות ולא פחות חשוב הומור. במהלך ההתכתבות כל שהוצג כבקשה, העדפה או צורך, נענה בחיוב והתחושה הייתה של חיבור טוב. עברנו לדבר בנייד וגם שם התרשמנו עמוקות מהסגנון הג'נטלמני והאינטונציות החיוביות. אהבנו, החלטנו שהולכים על זה וקבענו לנו מפגש בחמישי בערב ט'ו באב, בצימר המועדף עלינו. הפרטנר שלנו הפתיע עוד יותר פנים אל פנים, מחייך, מזמין ומושך, ופתחנו את הערב בשוקולד במילוי תות, לחיים קטן וכדרכנו בקודש חיבוק קבוצתי שתמיד מסייע לשבור את הקרח... מהר מאוד החלפנו מצב צבירה לעירום מלא, והתמסרנו לתהליך ההיכרות המענג בשלושה. החיבור היה שם בענק, רגעי עונג וקרבה ושיאים של אורגזמה משובחים במיוחד. ההרכב הסתבר כהרכב מנצח, עם גבר מיוחד שנתן את כל כולו תוך הקשבה מלאה לאהובתי, לרצונותיה ולצרכיה, פינק ועינג וידע גם לתת את המקום לזוגיות שלנו בטיימינג מושלם. שלוש השעות חלפו להן במהרה... ואנחנו יצאנו משם מחויכים ומרוגשים, שמחים על ששוב הקשבנו לאינסטינקטים ולבטן ובחרנו בחוכמה. למחרת- שישי ט'ו באב, הפרטנרית שלנו... זה החל מפוסט שהעליתי בפייסבוק בנושאים שבינו לבינה. ענת (שם בדוי, כך סיכמנו שאקרא לה), כתבה לי "איזה כיף לקרוא את מה שאתה כותב ולא רק עכשיו... בכללי! שאפו ענק!!! בא לי לחבק אותך"...משהו במילים שלה הפך אותי, דיבר אלי, נגע לי שם בעומק הלב. אני ג'נטלמן, חיכיתי, ידעתי שהיא שם ולעולם אינני מתנפל על מישהי רק בגלל קומפלימנט... אני כותב הרבה, מילים צריך לברור בעדינות וחוכמה רבה, שכן כוחן עצום. חלפו כמה ימים ושוב קומפלימנט אישי מענת והפעם ישר ללב האגו הגברי שלי. שלחתי הודעה פרטית ומיד נעניתי...תוך שניות התחברנו, אישה מהממת בעיקר בראש...מאשרים חברות בפייסבוק וואללה- יפיפייה עם חיוך מבויש משהו, כובש, נראית מדהים ומעל לכל אישיות שמקרינה לכל עבר אהבה ונתינה. כבר בהתכתבות הראשונה אני, ברוב חוצפתי, מציע שנפגש שלשותינו בשישי טו באב, לקפה ומשם נזרום אם יתאים. לענת לא לוקח יותר משנייה לאשר ואני רץ למחרת לארגן לנו את הצימר לערב נוסף של עונג. מרגיש לי שהולך להיות סוער. אבל ממש סוער. ביומיים שאחרי עוברים לנייד, ענת אני מדברים באותה השפה, היא בת 50 עם ראש של בת 20 (כשנפגש יתברר גוף נערי לה ונראית בכלל בת 30... אבל עוד נגיע לזה). בחלוף חמישי והמפגש הסוער עם הפרטנר מגיע שישי ובחיבור העוצמתי שלנו כאשר הכל בוער, על הבוקר אני מציע לענת שניפגש כבר ישר בצימר, בלי הרעלת קפה לפני. שוב לוקח לענת רק שניה לענות ב- כן!!!!!!!!! אני מנסה לנוח לפני, יש לי שתי אלות אהבה לפנק ולענג הערב, ואני חייב להיות בשיא כושרי אבל מי יכול, הלב והמוח לא נותנים מנוח... נפגשים בכניסה למושב... היא כבר שם. יורדים מהרכב והיא יוצאת לקראתנו- ונשמתי נעתקת. בשמלה קיצית קלילה, רזונת, פני מלאך... אנחנו נאספים לנשיקה רטובה, מילים פה לא צריך יותר מדי, היא רכה ומתוקה ואני נ מ ס... נכנסנו לצימר, קובית שוקולד במילוי תות, לחיים קטן וכדרכנו בכל מפגש חיבוק קבוצתי, התקלפנו מהבגדים כל כך מהר ולהפתעתנו ענת לא לובשת תחתונים מתחת לשמלה הקיצית... איזה אלופה... אני מנשק, מחבק, מטייל עם לשוני על השפתיים המתוקות שלה וחופן את ישבניה הסקסיים, כל כולי בערה. היא נשכבת על המיטה לבקשתנו ואהובתי ואני לא מפסיקים להתפעל מגופה הנערי... "ענת את בטוחה שאת בת חמישים?" אני שואל. "רוצה לראות תעודת זהות מותק?" היא עונה בחיוך מבויש משהו. אני עף עליה בלי לחשוב יותר. איזה סופה שהיא... כמה סוערת היא- כמו ציקלון או צונאמי לא די לה, ואני לא יכול להפסיק לגעת, ללקק, לחדור, לענג, לנשק. מתחלפים והנשים הקסומות מתחברות ויחד משתיהן אני חווה עונג עילאי וזה נראה ומרגיש כמו הדבר הכי מדהים שחוויתי מעודי. אין סוף לאורגזמות שלה ושל אהובתי... אבל מי סופר, הלכתי לאיבוד כבר, חווה אושר פנימי עצום. התאהבנו שנינו באישה היצרית, העוצמתית, מלאת האנרגיות הטובות הזו, עם חיוך כובש ומבוייש... מעולם שלוש שעות לא חלפו להן כל כך מהר, מעולם לא הצטערתי כל כך כשהגיעה השעה להיפרד וליד הרכבים חיבקתי ונישקתי, התמוגגתי... המפגש הבא כבר סוכם כמובן :)