חשבון נפש עם אפקט ה"וואו"

זה לא סוד שאני רווקה זה גם לא סוד שיש רגעים שממש בא לי בן זוג זה בטח לא סוד שאני לא ממש מתפשרת נכנסתי לאתר כבר ציינתי/רמזתי בפוסטים שלי איך ולמה ...בגדול כמו כולם ריגושים זה שם המשחק זה המניע... אחרי אינספור דייטים בכל זאת אישה בגילי...ומערכות יחסים אחדות ...לא הגעתי ליעד שחפצתי/ שהצבתי...כיוונתי גבוה? אולי... צריך שניים לטנגו? וודאי...הכרתי אנשים ו/או זוגות האמת מדהימים ואיכותיים כאן ובכלל בחיים... ואחרי שאני באתר כבר זמן מה אני לעתים מנתחת את עצמי מה היה אם.... אם הייתי בוחרת להמשיך בקשר עם ההוא וכן הוא היה יכול להיות אבא טוב וחבר טוב ודוגמה ומופת אבל לא היה אפקט ה"וואו" (היה בסדר הייתה משיכה אבל אני לא עפתי) במיטה? וכן אני יודעת שהאפקט הזה לעיתים דועך עם השנים אולי פחות מרגש או אז לעיתים יש כאלה שאצלם זה משתבח ואז שוב... ויש כאלה שיגידו שאולי לא הכי חשוב...ואחרים שאמרו לי זה יבוא בהמשך זה יבוא... אבל נו בשבילי זה מספיק חשוב אפילו די חשוב...בכדי לוותר... אני חייבת את אפקט ה"וואו" כבר בהתחלה...שאני ארגיש זרמים בגוף רק מלשמוע את הקול שלו...מהמילים שלו....איך יבוא...מתי יבוא....מבחינתי אם זה לא קורה בהתחלה איך יבוא ...האם הייתי מסוגלת להתמסד להביא ילד או יותר במסגרת בוא נגיד יותר מוסכמת ואז אולי עם השנים לכי תדעי אולי מגיעה לכאן לאתר האם הייתי מגיעה לכאן בגפי? האם הייתי מגיעה לכאן עם האיש שאיתי? האם בכלל זו מחשבה בריאה? האם זה מה שנקרא נישואי נוחות? או מה שנקרא הדבר הנכון לעשות? יש מושג כזה בכלל? האם זו בכלל חשיבה ילדותית ? האם הפרפקציוניזם דופק אותי? ולא אני לא מחפשת את המושלם אלא שרק יהיה גם זה וגם זה וגם זה...למה לעזאזל אני מתכוונת??? למשל גם חבר לחיים אדם הגון בכלל וראוי בעיניי וגם לפעמים סקס מניאק גם עדין וגם יצרי...ועוד כמה... עכשיו לעניין הבגפי? אחד החששות שלי ממחוייבות כזו (כזו שאין את ה"וואו" אבל הוא אוהב אותי ומעניק לי אהבה בכל הצבעים והצורות) זה שאתפתה ...אני דווקא לא אחת שהלוק שלה מפתה הכוונה לא חושבת שנראית כזו... יחד עם זאת מניסיון חיי... כן אפשר להתפתות ודווקא במקומות הכי לא צפויים...ולא אף פעם לא בגדתי אני אישה של גבר אחד כי באופיי אני מאוד טוטאלית ומתמסרת... אני גם מתקשה לשקר ולשבור אמון....יהיה לי קשה להסתכל בעיניים ואני אחת שאוהבת להביט בעיניים....ואם הייתי חושבת על לנסות את הזר נראה לי (נכון) שהייתי משתפת אותו שעוברת בי מחשבה כזו...והאם גם לו עוברת מחשבה כזו...או מה הוא חושב על זה או על ההיא....או שאני מאפשרת לו להזדיין עם מי שירצה פעם אחת ולראות כיצד יגיב מעצם הרשות וההסכמה...אני מתרגשת מהשיח עצמו... וכן התפתיתי זה דווקא קרה כשלא הייתי במערכת יחסים התפתיתי לגבר נשוי ...לא אני לא קדושה...וכן גם אני חטאתי... אז לאן אני חותרת...הרי שנניח והייתי מתחייבת הייתי רוצה להאמין שבגפי לא הייתי מגיעה לכאן (ואני אוסיף באותה נשימה שזה שאני רוצה להאמין לא מחייב שכך הייתי נוהגת ואולי הייתי מועדת היום שאני כבר כאן נוכחת אני מבינה שגם אני יכולתי להיות כאן לפחות כצופה או כותבת) אלא אם כן זה ברשות....ולא!!! אני לא שופטת אני רק מציינת שהפחד הזה שמכנן בי שאולי גם אני יכולה לבגוד הוא זה שגרם לי לבחור אחרת...הייתי שונאת את עצמי ומתייסרת עם זה...בקיצור הייתי מרגישה חרא...והאמת כנראה הייתי נהנית לרגעים אבל מיד אח"כ אבל מיד הייתי כנראה סובלת מהייסורים אלה ייסורי מצפון... בינינו כזוג ה"לשתף" ה"לדבר" על האופציה הזו...כמובן במקרה שיש עם מי לדבר...ובוודאי שיש שלבים ומהמורות בדרך אל העונג הנכסף הזה –של ה"לדבר" לפני הרבה לפני המעשים....וזה כמובן לא משהו שמחליטים עליו מראש ובסה"כ לכולם יש חיים גם בלי סקס (לפחות רצוי שיהיו)... אבל כדאי שיהיה איזה בסיס למשל כדאי שרצוי שהפרטנר צריך לאהוב סקס ואף להיות פתוח בראש....אבל אז שאני חושבת על זה גם את זה אף אחד לא מבטיח לי כי לרוב גברים בכל אופן אלו שאני הכרתי אגב כאלה שאוהבים סקס לפחות כך משדרים (ולאו דווקא כאלה שהייתה לי זוגיות או יחסים אינטימיים עימם אלא איכשהו הגענו לשיחה בנושא...) לרב לא בטוחים בעצמם מספיק כדי לצעוד בדרך הזו...כדי לתת את הסכמתם לכך שאהנה עם האחר...הם הרי לוקחים את זה אישית.. אני כבר לא מספיק טוב לך...אולם זה כמובן בסדר אם ארצה לצרף אישה (כמעט כל הגברים היו בעניין אבל אני סטרייטית לפחות ממה שידוע לי בוודאי יש את זה שבא ואמר לי מאין את יודעת לא ניסית...את תאהבי את זה) אבל גבר זה משהו אחר....ומה פתאום שמישהו אחר ידפוק את המקודשת שלי...את אם ילדיי...זה הפקרות ממש ...כך בעיניו...ועוד ללכת לשתות איתם קפה לפני כן כאילו להכיר ...אני רוצה "להרוג אותו" רק על המחשבה שהוא רוצה לזיין אותך...איך אשתה איתו קפה...והאמת גם בשיח כאן עם גבר אחד או שניים שניהלתי כאן הם גם חושבים כך...האישה שלהם קדושה היא...אז איפה זה שם אותי? כנראה "הלא קדושה" אבל כבר אמרתי שאני לא קדושה... עכשיו אני ארחיב ואוסיף בעברי עבדתי במשרד עו"ד שעסק במעמד האישי ובין היתר טיפלנו בתיקי גירושין ונשים עגונות וזה גם הכניס בי פחדים שאולי אני אעבור הליך גירושין סבוך...או שאהיה חלילה אישה עגונה...כל אלה גרמו לי לעיתים לסגת...ואז בא גם הפחד שאולי ארצה לבגוד...האם אני מסוגלת לבגוד...בוא נגיד שספק אם הייתי רוצה לבחון את זה...אני לא בטוחה שהבחירות שעשיתי עד היום הן הנכונות אבל אני בטוחה שאני חיה איתם די טוב.... במשך השנים כמובן אהבתי ועוד איזה אהבתי ..אהבתי והתאהבתי וגם היה אפקט הוואוו והבטחות ואגדות אבל אז שיקרו לי ...ואני מאלה ששקר מוריד להן ....אני מבינה שאדם צריך לקבל הזדמנות שנייה אבל לא תמיד זה עובד לי...וויתרתי ...חתכתי. היה גם את ההוא שאהב אותי ואני לא עפתי ואת ההוא שאהב אותי וניסה לשלוט בסדר היום שלי...אז ברחתי היו כמובן גם את אלה שרציתי והם לא רצו אותי ואז אני עושה הפסקה כבר לא ממש מחפשת אולי קצת מתייאשת...ואז אני כאן ושם... חושבת שיותר מתגבשת וביניהם היו גם את אלה שקלטו שאני אחת שעושה עניין מסקס אז אולי בגלל זה העדיפו לסגת... אולי זה איים עליהם....אגב תמיד הייתי פתוחה עם הפרטנר שלי בשיחות על כל נושא לאו דווקא סקס...מאוד ישירה ...לא ממקום של דעתנות אני דווקא גם הרבה שותקת אבל כשיש לי עניין במשהו אני פשוט שואלת... כמובן לעיתים היה מביך אותי לשאול שאלות אבל זה מעולם לא מנע ממני מלשאול בסוף הייתי נכנסת באין כניסה (יחד עם זאת גם אצלי דיבורים לחוד ומעשים לחוד) אז אולי לא הסתדר להם בטייפ של הקדושה או המקודשת... או שפשוט אני מודה בזה לא הייתי האחת בשבילם.... אבל מה ---גם היום אחרי כ"כ הרבה שנים מאז שנפגשנו ....אותם אלה הבודדים דווקא אלה מחזרים שוב ורוצים להיפגש או לשחזר ...כי היה לנו וואו....ואנחנו שנינו במקום אחר...איך אפשר להיפגש? בעיניי אי אפשר זה לא עובד אי אפשר לשחזר אחורה אתה כבר לא מי שהיית (וכן יש משהו בגיל המתקדם של סוף שנות השלושים והלאה שמשתנה במיניות שלנו ואת זה כבר רבים וטובים יודעים ...מין פתיחות כזו ...מין חשקים אחרים...מין יעדים נחשקים...פתאום רוצים לנסות את מה שלא העזו....ואני לעיתים מוצאת שאנשים משתנים אבל זה כבר שייך לפוסט אחר....) יש גם את ההוא וההוא אפילו מעזים לנהל איתי שיח מה היה אם היינו מתחתנים או מה היה אם היינו נפגשים לפני ש....או אולי היינו עושים ילד משותף...- ויש את אלה דווקא החברים שלי שתמיד עוטפים אותי שלעיתים זורקים לי שאני כביכול מושא קינאה עושה מה שטוב לי ...אבל תכל'ס גם אני והם יודעים שלצד הפלוס תמיד יש מינוס...ויש יש את הרגעים שאני בוכה...ואני רוצה כ"כ רוצה אותו - את האחד היחיד והמיוחד. היום אין לי חרטות וכנראה לא הייתי עושה דברים אחרת ואני בהחלט חושבת על זה –הפוסט הזה מעיד על כמה שאני חושבת על זה-...היום דווקא אחרי שאני כאן באתר הזה שלמה עם עצמי יותר מתמיד ועם מי שאני... אבל מסתבר שלא עדיין לא וויתרתי על הזוגיות...ואף אחד לא ברירת מחדל של אף אחד... אבל אני בהחלט רוצה וואוו...עדיין..... בקיצור אני מפחדת עדיין – והפחד הזה לפעמים משתק אותי ואתה – מערכת היחסים איתך (סוג של...) קראה תיגר על הסטטוס שלי ומה אני מחפשת נאלצתי להיות ממש כנה עם עצמי... הקשר איתך גרם לי לשחזר קשרים ומערכות יחסים שהיו לי בחיי ובחנתי איפה כשלתי או שלא מדוע בחרתי כך.. ממה פחדתי.. מה שידרתי לאחר...כיצד אולי ראו אותי.... בלי ידיעתך (או עם) עודדת אותי להפסיק בשאננות...הנעת אותי לצד הפחדים שלי להיכנס לנבכי נשמתי... משפטי חוכמה כתבת /אמרת....בכל משפט מצאתי משמעות...לעיתים משמעות אחרת ממה שכיוונת ....חדרת/פרצת לכמה מנגנוני הגנה ואז הבנתי...לעיתים לא תירגמת לי את המשפט פשוט העברת אותו כמסר...ואני ספגתי כל מילה בלי לשתף אותך במילים אבל כל מפגש שבא אחרי חיבר יותר דרך המבט בעיניים.. דרך הסקס המשובח... כל מפגש איתך מעבר למושלמות שלי איתך בפן הפיסי...בכימיה המטורפת בגוף ובראש שידענו אני ואתה...הביא אותי לתובנות שלי ביחס לעצמי ביחס לבן זוג ביחס לציפיות שלי מעצמי מהאחר...