להרוג חד קרן

"תבחר" אני אומרת לו הוא מסתכל לי בעיניים בלי רמז של חיוך "לא" "תבחר" "לא" התיק עומד ביננו, החברה מחכה ברכב. בסבלנות. שתיקה ארוכה ואני מתחילה לגלגל את התיק החוצה. "אני בוחר בך. בכל מקרה אני בוחר בך. למה זה צריך להיות כל כך קשה? למה אני צריך לבחור? אני אוהב אותך! ככה! כמו שאת. מטורפת על כל הראש, לא יודעת מה את רוצה מהחיים, מצחיקה, מעצבנת, מפוקסת, מבולבלת, מונחית מטרה, מתפרקת... אני אוהב את כל החבילה. הדבר היחידי שאני לא יכול לחיות איתו זה...  הצורך בריגוש תמידי". אנחנו נועצים מבט בין שני המשקופים. "זו הקרן. בלעדיה אני סוסת משא אני אוהבת אותך. אם זה מה שאתה רוצה, זה מה שיהיה" אני סוגרת את הדלת מאחורי ומתקבלת ברכב בחיוך שואל. "קדימה, נוסעות להרוג חד קרן" אנחנו יורדות לסוף שבוע במדבר.