כלל הברזל ותקרת הזכוכית

אתמול זה קרה... בפעם הראשונה... אהובתי, זוגית, חברתי הכי טובה בעולם, הפרטנרית שלי בחיים, אם ילדיי, שיחררה אותי למפגש עונג שלי נוסף עם המאהבת אך לראשונה, בלעדיה, לבדי. הן מכירות אחת את השנייה, כבר נפגשנו בעבר אבל תמיד ביחד בשלושה. הפעם החלטנו לשבור עוד תקרת זכוכית וניפגשתי איתה לכמה שעות של חיבור גוף ונפש, באחד על אחד. אלת האהבה שלי לא מוכנה להיפגש לבדה אפעם. גם כעת כששברתי את תקרת הזכוכית בצד שלי היא לא מוכנה ״הנוכחות שלך מעצימה אותי וחוצמזה טובים השניים מן האחד...״ היא חוזרת שוב ושוב בקריצה שובבה. לא מהלך פשוט כלל ועיקר מבחינתי, זה היה כלל הברזל תמיד... נפגשים עם גברים או נשים עפ"י החלטה משותפת אבל תמיד ביחד. תמיד חששנו שזה יסדוק את החיבור שלנו, יפגע בזוגיות, יגרום לשבר בלתי ניתן לאיחוי... והרי הזוגיות שלנו במקום ראשון, חשובה יותר מהכל, חזקה ויציבה, עמידה בפני משברים וקשיים. בתוך תוכי חששתי ממה שיקרה אחרי שאחזור מהמפגש, איך ירגיש לה?! איך היא תהיה?! אם תהיה קרה אלי או חסרת סבלנות?! נכון הכל נעשה, כמו תמיד, בפתיחות, ביושר והגינות ובכל זאת הפחד קינן בתוכי שמה עבור אלת האהבה זה יהיה יותר ממה שהיא יכולה להתמודד איתו. לשמחתי התבדיתי בענק, הקירבה עצומה והחיבור בינינו חם, סוער ולוהט מתמיד... כבר הודיעה לי בחיוך ספק מבויש ספק שובב שבמפגש הבא שלנו, הדגישה, עם המאהב שלה היא מצפה לפינוקים אקסטרה... והרבה... ❤️ :))