נשואים פלוס ;) - פרק 2 מתחת לפרק 1

אסתי: ~~~~ "נעים מאד". הקול שלו היה קצת עמוק. לא מדי. הוא היה קצת יותר מדי גבוה, ורזה בדיוק במידה. היה לו מבע ששידר טוב לב. לחיצת היד שלו הייתה נרגשת, ואולי קצרה מדי. כאילו חושש ללחוץ עלי בנוכחות מוגזמת. אבל בלי שום קשר אליו, עוד לפני שנדב פתח בפניו את הדלת התחילו לי הפרפרים הבלתי צפויים. מצד אחד ברור שהייתה סיבה - אבל מצד שני לא הייתי משוכנעת שבכלל אסכים ללכת עם זה. עם ה… שיגעון שלו. בינתיים רק הרשיתי לו ליצור קשר עם מישהו, ולגשש. ברור לי שמה שנדב באמת רצה זו מישהי. ובעיקר: לראות *אותי* עם מישהי. אבל עצם המחשבה תקעה לי יתד בלב. או בגרון. או שניהם. א י ן - מ צ ב ב ב ב ! אז אחרי תקופה שהפסקתי להיעלב ולבכות בלילות - אבל המשכתי לסרב, הוא ויתר. היה לנו שבוע אחד רגוע... ואז הוא הפיל עלי את הפצצה החדשה: "אז בואי נצרף בחור". שוב נעלבתי. בטח שנעלבתי!! מה? הוא לא מקנא? הוא רוצה… מה, בעצם? לסרסר אותי? מה אני בשבילו בכלל? הוא עבד די קשה לנסות להסביר, ולא הצליח. לא הצליח להסביר - אבל לשכנע הוא הצליח. בדרכים נלוזות. הוא פשוט פיתה אותי. כשאנחנו שוכבים לפעמים יש לנו פנטזיות. ואם אנחנו ממש נסחפים, לפעמים גם משתפים בהן. אז הוא מינף את זה (הבנזונה) וכשברגע של אי שפיות זמנית מילמלתי משהו על הסטודנט ששוכר את יחידת הסטודיו, הוא לחץ באגן שלו על שלי, מנסה ללחוץ גם על הדגדגן כמו שאני אוהבת - ואמר לי "תארי לך שזה יכול להיות אמתי לגמרי. את והוא. כלומר, מישהו כמוהו". והקטע, שהוא חזר להזכיר את זה גם למחרת בערב. זה היה כשיצאנו עם דבורה וירון. נדב ראה אותי לרגע משהה מבט מהורהר על בחור נאה שישב כמה שולחנות מאיתנו, אז הוא רכן אלי ולחש לי באוזן "את רוצה אותו! אפשר לסדר לך… את יודעת..." נו, בקיצור, בסוף אחרי תקופה של טיזינג כזה נשברתי והסכמתי לו שיצור קשר עם השד יודע מי ומאיזה אתר מפוקפק. נדב הבטיח לי שזה לא איזה ג'יגולו מקצוען, אלא סתם בחור רגיל - דבר שבאמת התקשיתי להאמין בו בהתחלה. ...ועכשיו עומד לי בפתח הוילה איזה שגיא גבוה עם מעיל מעור וקסדה ביד, והוא אמור… (גלופ, בולעת את הרוק) לזיין אותי אולי. נעשה לי פיק ברכיים ולא הצלחתי לדבר. שגיא: ~~~~ מה להגיד? לא חשבתי שיש לי סיכוי בכלל. סתם נכנסתי לאתר להציץ. לאונן, כן, לאונן - אני מודה! הבנתי מיד שמוצף שם בחורים, ובכלל לא תליתי בזה ציפיות. אבל כן קיוויתי. רציתי משהו. משהו פשוט. בלי הסיבוכים עם הבחורות שרוצות להתחתן איתי במקרה הטוב אחרי הזיון הראשון, ובמקרה הרע עוד לפני. שלא תחשבו, אנלא עף על עצמי. אני יודע שזה לא אני. זה המצב בשוק. כל החברים שלי ככה. אפילו דורון, שהוא נשוי ולא מחפש שום עניינים. ואני, וארנון, ומיכאל, ושרון - כל אחד עם הסיפורים שלו, ותמיד הבחורות מסתכלות קדימה להמשך כאילו שתמיד הכוונה היא להתחתן. הכי קיצוני זה מוטי, שאומר שהוא לא יתחתן בחיים וסתם מחפש בצורה הכי גועלית לדפוק ולזרוק. והוא אומר להם את זה מראש! ועדיין יש בחורות שמתעקשות לנסות לביית אותו. אני קצת מבין אותו. מישהי שרטה אותו עמוק. אני חושב שהוא עדיין מאוהב בה. הכי גרוע זה להתאהב. אני רוצה יום אחד להקים משפחה, אבל אין לי ביצים לעבור מה שמוטי עובר. וגם לי היו השריטות שלי... לא מבין נשים. איך דווקא כשהבחור מתאהב הבחורה בורחת? שאלוהים יעזור לנו. ואז מצאתי את האתר הזה… אתה מוגן. הבחורה נשואה. בעלה בעניינים ואתה לא פוגע באף אחד. אתה רק שעשוע. היא רק שעשוע. זה לא זנות, זה נעים לכולם. הכל טוב. חלק. זאת המילה. "חלק". מצד שני אנלא בטוח. זה לא כל כך אני העניין הזה… שיסתכלו עלי וזה. בעלה הכוונה. אני מודה שיש בזה גם משהו מדליק קצת לפעמים, ככה כשאני מגורה, לחשוב מה הבעל מרגיש כשהוא מסתכל. לא שאני יכול לחלום בחלום הכי שחור שלי שאני מאוהב וצריך להסתכל על האהובה שלי נסחפת עם מישהו אחר. אוףףףףףף למה כל פעם שיש אהבות או זיונים העולם הפשוט שלי הופך לסרט הודי? אני, תנו לי אימון כדורעף. תנו לי סיבוב לים המלח על האופנוע. תנו לי לשבת לבירה עם החברה, מוטי מספר על הכיבושים שלו, וצוחקים על הפרצופים הרעבים של דורון שהוא "עם אזיקים". וסרט הודי זה גם טוב, אבל בטלויזיה ולא בחיים שלי. אז ככה אני מציץ בפרופילים ומפנטז, ופתאום אני מוצא את עצמי בצ'ט עם אחד מאלה שבחיים אני לא יוכל להבין אותם, מחפשים מישהו שיזיין את האשה שלהם. שיכבוש אותה, ככה הוא כתב. יכבוש. מה זה אומר, יכבוש? הוא רוצה שהיא תתאהב במישהו אחר? מחפש תירוץ להתגרש? מה הקטע? בחיי שקשה לי להבין. הוא מנסה בסבלנות להסביר שצריך להיות שנים יחד עם אשה כדי להבין. הוא מדבר על שיגרה ושחיקה ואהבה וחשק וריגוש, והכל מעורבב לו בשלושה משפטים כל כך קצרים שאנלא מבין איך גבר אחד הכניס כל כך הרבה מילים של בנות בתוך כל כך מעט מילים. הוא אומר שאין לו נסיון בעניינים האלה. שאני הצ'ט השלישי שלו. אנלא מאמין לו. אבל הוא בטח לא מאמין לי שבשבילי זה הראשון. הוא לא יודע מה לשאול. אני לא יודע מה אני בכלל עושה שם. מה אכפת לי? כולה צ'אט. זורם. אבל כותב לו ש- "רק דבר אחד… תראה… אני סטרייט." הוא משתתק. אני מחכה. בסוף אני כותב לו: "נו?" אז הוא אומר שבכל זאת פנה אלי שאני פתוח להתנסויות, וחשוב לו לוודא שזה נכון ושזה לא יותר מדי נכון. שיט. זה חצי נכון. זה עשירית נכון. פתוח להתנסויות. מה זה אומר בכלל? אצלי זה… אז ככה. זה היה לפני שלוש שנים. הייתי בן 23 וניסיתי להיות סטודנט למינהל בשביל העסק של אבא. חרשנו למבחן כל הלילה. הכאב ראש בא לי במכה, חשבתי שאני מת! יוס אמר לי לא לעסות את הרקות אלא בעורף, והראה לי איך. ידיים זהב היו לו. הוא המשיך וגם ירד למטה בצוואר והעיניים שלי התחילו להיעצם. הסכמתי להישכב על השטיח שהוא יטפל בי כמו שצריך. אני לא נרתע. מה רע? כולה מסאז'. אחלה מסאז'. בכלל לא חשבתי שיכול להיות קשור לסקס. יוס שאל במבטא הנורבגי שלו אם עבר לי ואני אמרתי שקצת. הוא אמר שהכי עוזר זה רגיעה כללית ולא רק עיסוי... מפה לשם אני שוכב בלי חולצה והוא עושה לי צימרורים בגב. והוא טוב! אז אני חצי נרדם. עדיין לא חשבתי שיש פה משהו של סקס. גם לא לא כשהוא אמר שבישבנים ההרגשה הכי חזקה. ציחקקתי אבל הסכמתי לו להוכיח לי, ובאמת צמרמורת בטוסיק זה אחלה, ומאז אני מבקש מכל בחורה שמתאים לבקש ממנה. אבל הרוב לא טובות בצימרורים או שהם רוצות רק לקבל כי בנות הם מפונקות. הכאב ראש התחיל ממש לעבור, אבל פתאום אני שם לב שהנעים הזה בטוסיק עושה לי זיקפה, וכוסאומו שזה מביך עכשיו. איך אני מסתובב? יוס קלט. חייך אלי, אמר לי שאני לא חייב לו כלום, שאף אחד לא יידע, וממילא בסוף, הסמסטר הוא חוזר לנורבגיה. עד היום אנלא יודע למה הסכמתי. אנלא נמשך לגברים. סתם היה לי נעים. הסתובבתי על הגב והוא עשה ביד לשנינו וכיוון את עצמו ככה שנגמור ביחד. זהו. זאת הייתה הפעם היחידה. אבל להגיד שזה משהו שמלחיץ אותי? לא. אם יגיע איזה ידי זהב כמו יוס ולא ירצה ממני דברים שלא נח לי איתם באותו רגע - אני זורם עד לאן שמתאים לכולם. אז כן, נראה לי שזה נחשב שאני פתוח להתנסויות. נכון? רק שעכשיו אני כבר לא יודע אם מי שמדבר איתי הוא הומו שמחפש לצוד סטרייטים או באמת בעל שרוצה לגוון עם אשתו. ואני באמת לא נמשך לגברים באופן עקרוני. לא מחפש עוד יוס. כתבתי לו "אני סטרייט, אבל אם שניים על אחת ויוצא שנוגעים, אפשר גם קצת בכוונה, יכול להתאים". זה היה מביך. אחר כך הוא רצה שניפגש ונראה מה מתאים. הסכמתי רק בתנאי שאני רואה את הגברת על ההתחלה. קראתי שיש שכל מיני סוגים של מתחזים, ולא רציתי שיסבנו אותי. הוא הבין ולא נעלב.