נשואים פלוס ;) 8

אסתי ~~~~ נדב חזר קצת מאוחר מהעבודה. לא ידעתי אם לדאוג יותר או פחות. כשהוא נכנס ביקשתי ממנו לשבת לדבר במטבח. הוא יודע. שם השיחות החשובות שלנו. "דָבי, לא יכול להיות שהוא כזה חשוב. ואתה מכיר אותו רק שבועיים… תאר לך מה יהיה אחרי? אני לא יכולה שתתפרק לי ככה…" הוא הקשיב לי. תמיד פתוח. תמיד מעכב את את התגובה שלו - עד שתהיה לו תגובה שקולה מוכנה. לא ידעתי מה עוד לומר. חיכיתי. "נפגשנו" הוא נידב לי מידע עדכני. כשלומדים להכיר אותו, הוא הרבה יותר תקשורתי ממה שנדמה. "ו…?" הוא חייך אלי חיוך קטן מעודד, הקיף את השולחן, ניגש וחיבק אותי בעדינות. הסתכל לתוך העיניים שלי, ואמר רק "אֶס, הכל בסדר. אני צריך שלא נדבר על זה שבוע. אוקיי? שבוע אחד של שיגרה ואז נדבר". "והכל טוב? מבטיח?" "אוהב אותך." אחרי המקלחת שלו הוא אהב אותי שוב, אחרי כמה ימי רגיעה. התעלמנו מהמחזור שלי שהתחיל יום לפני. הוא הניח את 'ה'-מגבת על המיטה, ושגל אותי לאט בלי להסיר את העיניים שלו מהמבט שלי. סקס שקט. סקס בנאלי וטוב. סקס יומיומי של עקרת בית אהובה, בלי אורגזמה וזיקוקין. סתם. קירבה. הוא גמר חלש ונרדם מיד כשהוא עדיין בתוכי. אני נשארתי ערה וליטפתי לו את השיער על קו המצח ומאחורי האזניים בזהירות שלא להעיר אותו, ונעשיתי מודעת לאושר שאני מרגישה רק כשהדמעה שביטאה אותו התגלגלה לצד האף שלי ודיגדגה אותי. 'הוא טוב האיש שלי.' הרהרתי לעצמי. 'הוא ממש ממש טוב.'