חיים כפולים

היא מגיעה לנקודת המפגש, מעיל ארוך וסגור מכסה את בגדיים התחתונים שאני אוהב, שקניתי רק עבורה, אדונה, לעיתים אדונה לעיתים תפקיד אחר, הצווארון מורם כדי להסתיר את האזיקון, האזיקון שקשר לעצמה לפני שיצאה מהבית. שוב הרטט הזה עולה בה, מלמטה, מקצות האצבעות דרך ירכיה, משאיר שובל של עונג בשיפולי בטנה מפזר סומק על לחייה. מטה לרגע את מראות צד הרכב, מביטה, אישה נאה עד מאוד, שפחתו, לעיתים שפחתו. אני נכנס, תמיד אותי ריח, היא לא מעיזה להישיר אלי מבט, מסמיקה שוב. אנחנו נוסעים ע"פ הוראותי. צאי, יוצאת. פס בד נכרך סביב עיניה, אזיקון נוסף מחבר את ידיה מלפנים, ידי תחת זרועה, מוליך אותה. הדלת נפתחת, אני מרגיש את דפיקות ליבה המואצות, קול נשי מצווה "תיכנסו". אני מלטף את אוזנה ולוחש "הלילה אני צופה בך, תהי ילדה טובה" ! ילדה? אני? אם, אישה, שפחה. מוריד את האזיקון מידיה, קול נשי מצווה "הסירי את המעיל". פותחת את הכפתורים, לאט, מורידה, יודעת שעיניים זרות סוקרות את גופה, מתמתחת, מבליטה את החזה. קול נשי מכה בה "על ברכייך" ! היא כורעת. כיסוי העיניים מוסר. מלפניה זוג רגליים ארוכים במגפי עור, דומינה יפהפיה. ליבה מחסיר פעימה, היא מגניבה מבט לעברי, כוס משקה בידי, אני משחק את המשחק מבט מהורהר, ללא חיוך עם הרבה אמירה. "נקי את המגפיים" מצווה הקול הנשי, מורידה את ראשה ומנשקת את קצה המגף ומתחילה ללקק את העור בלשונה, מעבירה לחי בוערת על עור צונן ואדום. מרגישה יד בשערה, מושכת, לא בכוח רב, כמו אדונה, תחושה שונה אך גם דומה, פניה מוטות אל עבר ירכיים חטובות, טומנת את פניה, מרגישה את הרטיבות ומרטיבה את תחתוניה, מחבקת את הרגליים ונשענת, שואפת את הנשיות הבוערת למולה. היא מנשקת ומלקקת, מאי שם מונחת על גבה הצלפה, על ישבנה. אני מביט בה, היא לא תדמע, היא מרחפת. מובלת לשולחן, מושענת עליו, מוצלפת שוב ושוב ואנקות כאב ועונג בוקעות ממנה. מעיניים עצומות למחצה היא מגניבה מבט לעברי, רואה את ההתעוררות, עוצמת עיניים מרוצה, מבינה שאדונה אוהב את מה שהוא רואה, היא מתמכרת לכאב, לעונג. טיפות שעווה חורכות את עורה, מתקשות ומוסרות בתנועה חדה, הפסקה. פוקחת עיניים כדי לראות את הדומינה חוגרת סטראפ און למותניה, עוצמת אותן שוב כשמרגישה אותו בתוכה. זה לא המגע של אדונה, זר , סינתטי מעט, תחליף לא מספק, הדומינה נעה בקצב, מפסיקה. היא מבחינה בדומינה פושטת את בגדיה ובי מביט בה, קנאה מציפה אותה כשאני מחייך למראה הגוף הנשי העירום, איך לשוני עוברת על שפתיה בתנועות שהיא מכירה היטב. הדומינה מצווה עליה להתקרב, היא זוחלת לעברנו. ידה מושכת את ראשה שוב, הפעם באגרסיביות, לשונה שוב פוגשת את אותו חריץ חם ורטוב, היא מענגת את הגבירה ומנסה להתענג גם כמו בזמן שהוא בפיה, מדמיינת אותו הולם בפה הפעור שלה, ממלא אותה. יודעת שאני שם בצד, מביט, מביאה את הגבירה לשיא. בדרך חזרה אנחנו רק מביטים אחד בשניה, רק לאחר נשיקה הפרידה אני אומר לה בשקט... "נראה לי שגם זוגתי לחיים אוהבת אותך" .