האמנם

האיזון העדין הופר. עננה רובצת על ביתנו ושתיקה מהלכת ביננו. "הכל בסדר?" הצוק שואל "כן" אני עונה. "מי מחזיר מהקראטה?" "אני אחזיר, אבל תגידי לי למה הבסדר שלך שמע כל כך לא בסדר" לפני שהדמעות מציפות לי את העיניים אני שותקת. מנסה לסדר את המחשבות ולהגיד את הדברים בצורה שקולה, בוגרת, אחראית. כל מה שאני כרגע לא. כרגע אני פשוט פגועה. ההתחלה היתה דווקא מופלאה. אמנם מרבית הזוגות פה טוענים לזוגיות מהממת, מאוהבים עד קצות האצבעות כמו ביום חתונתם, אבל ביננו... החיים זה מה שקורה בזמן שאתה מפריח קלישאות... באמצע החיים, בין הסעות לחוגים, לקניות, הבוסית הבלתי נסבלת, פתאום נחת עלינו לילה מופלא. הוא עמד בדלת, תיק השחיה על כתפו, מפריח לעברי נשיקה, בעודי מאזנת ערמת כביסה אימתנית, ולאחר לכתו מתמזגת עם הספה, מנצלת את דקות הנסיעה שלו למשלוח סמסים מפורטים, נועזים, מתגרים, מתארת לו בפרוטרוט מה אני רוצה שיעשה לי... מסמסת ונרדמת... החיים יו נואו.... מתעוררת כשהוא בתוכי, ועוד פעם... ועוד פעם... המג'יק וונד מסחרר אותי, גשם בחוץ ומבול של סקס איכותי, ארוך ומאתגר נוחת עלי. מעסה לי את את הגוף, את הנפש ואת האגו. סקס שמכיר אותי לפני ולפנים, שיודע עלי הכל, שנוגע בי עמוק ומביא אותי לשיאים כשידו על פי מפחד שהילדים יקלקלו את החגיגה. שעות שינה מועטות ואני מגיעה לעבודה כולי קורנת, מאושרת, מלאת אנרגיות. מאוהבת בחיים, בו, בנו. ושוב שגרה שבת בעודי שקועה בשגרת טיפוח נשית, ה DOORS מאיימים להפיל את הקירות בזמן שאני מושחת את ציפורני בלק הוא מסנן לעברי "את מתכננת להפגש עם מישהו?" לרגע חשבתי שלא שמעתי טוב. לרגע חשבתי שהוא צוחק איתי. שהטון המריר הוא פרי דמיוני. אבל לא. זו באמת היתה המחשבה הראשונה שעברה בראשו למראי. לאחר שגל האש והכעס חלף בתוכי, נחתו במקומו אכזבה ואזלת יד. תמיד אהיה בבחינת החשודה המיידית תמיד אהיה מנהיגת מרד שיש לנטר התנהגותה לא האפיזודה עם הילדונת שלו... לא פלרטוטיו לכל עבר... כל אלו אינם מטים את הכף ולא במעט תמיד אהיה תחת זכוכית מגדלת פוטנציאל נפץ אני. אז שתקתי. הסעתי לחוגים, הלכתי לעבודה, חזרתי, ממעטת לתקשר, לא מתרצה. אבל הוא... מכיר את נפשי ואת גופי יודע מתי אסור לוותר, מתי אני נסוגה פנימה מתכננת פיגוע השמדה עצמי רב נפגעים שיש להצילנו מידו בעקשנות החליט ליישב את הענין ושוב אנחנו בשיחת לילה טעונה. "מה אתה חושב? שכל יום אני מגיעה לעבודה, מעבירה כרטיס ויוצאת לצימר???" "לא... אבל אני לא יודע כל מה שאת לא מספרת. אני לא יודע מה ההגדרה של הנישואים שלנו כרגע. אני לא יודע מה מותר ומה אסור, מה צריך לספר ומה לא. וחוץ מזה הילדונת הצטרפה לנבחרת השחיה. אני כן יודע שיש לך סודות שתיקחי איתך לקבר." אני בוהה בו בחשכה. מעכלת את הטוויסט בעלילה ואת הילדונת שנכנסה שוב לחיינו ללא הזמנה. הוא חושד בי ובעצם מתלבט איך לפעול מולה לאחר שהמערכה הקודמת בינהם הסתיימה בכשלון קולוסלי. לא הוא לא חושד. הוא בטוח. לא תוכיח שאין לך אחות זונה.... לכי תוכיחי שאת לא.... אני נושמת עמוק.... מגייסת את תבנות כל 40 שנותי ויודעת שגם זה יעבור...כי החיים זה מה שקורה בזמן שמפריחים קלישאות. https://www.youtube.com/watch?v=MqBu-lEPKWg