השליט שגרם לי לעצור בחריקת בלמים על כביש גהה

אדונים, שליטים בגרוש, גברים שהנאתם טמונה באמירה "אני רוצה שתהיי הזונה שלי" מציפים את האתר כמו פיפי בברכת ילדים באמצע אוגוסט. אבל למצוא גבר אמיתי? כזה המפיק הנאה צרופה מהתמסרות מוחלטת למשך 4 שעות, נפרד בנשיקה ושומר על קשר נעים ורופף עד הפעם הבאה? תאמינו לי - מצרך נדיר. הייתי שמחה לספר לכם על תהליך החיפוש המתודי שעשיתי, על הדייג הקפדני, משחקי הניפוי שמעטי מעט צלחו, או אולי אפילו על הפנטזיות המגוחכות המורכבות מחלקי סצנות בסרטים סוג ז' הממלאים את ראשם של אותם גברים. אבל למה לבאס? במקום זה אני אספר על הנבחר. באחד האמשים, כמו שאומר קישון זצ"ל, ישבתי לי מול האתר (ואולי זה המקום לרדת על הברכיים בפני בעלי האתר- אנא הפכוהו לרספונסיבי... האצבעות נשברות ומספרי המשקפיים מטפסים עקב מאמץ יתר) מפלחת, בוחנת, מנפה את אלו שהאגו נשפך על גבי המסך ובוררת את אלו שגבריותם אינה מושפעת מגודל האיבר :) נראה לי שמצאתי... זה התחיל בפניה משועשעת ומתגרה מצידי, עבר במהירות לחילופי דברים בקצב אש של תרגיל גדודי הבחור חד, סקסי, לא יורד נמוך, מפליא בהקשרים לוגים תרבותיים... נייס.... אנחנו מתחילים בכל הכח ואז מגבירים, באחד הבקרים אף מצאתי את עצמי עוצרת בצד, באמצע פקק הבוקר הארור להעניק לו את תשומת ליבי המלאה. עלה שלב. שבוע עבר ואני אחוזת פליאה. לא תיאורי גודל, לא התרברבויות בנסיון ותוצאות סקרי שביעות לקוחות, תמונות מהוגנות, הבחור שומר על קלאסה וגורם לי לחכות לטינג קטן מהמכשיר הארור שצמוד אלי 24 שעות. חסרת נסיון בעולם השליטה אנחנו מבררים את גבולותי, מה כן מה לא, מה יכניס אותי לאווירה ומה יגרום לי להתכווץ, לבקש נפשי לברוח. 17:00 בערב – מקלחות הילדים כבר באופק, הספה קורצת לי וטינג קטן מרטיט לי את הכיס. "טוב מותק, נפגשים ב... בשעה... מבטיח לך חוויה אחרת" לא שאלה, קביעה. היססתי כמובן. אבל לא בחורה סקרנית כמוני תפספס הזדמנות לחוויה (מה גם שכישורי יכולים להכניע כל גבר, כך שסכנה גופנית לא ארבה לי) מסכמת מול בעלי את היציאה, נפרדת מהילדים ומפליגה למקלחת. הגעתי. חניתי. חייכתי. לחצתי את ידו. פוסעת מאחוריו סוקרת את כתפיו הרחבות, את גובה הרם. שניה לפני שהדלת נפתחת הוא הסתובב אלי בפתאומיות, מחבק אותי ולוחש לתוך אוזני. "המילה "לא" נשארת כאן מחוץ לדלת, מהי מילת הבטחון שלך?" "דעאש" אני לוחשת לו בחזרה. הוא מגחך, מטה את ראשי אחורה ומנשק אותי עמוקות, "עיניים, אם הייתי יודע שאת כזו יפיפה זה כבר היה המפגש השני שלנו" הדלת ננעלת. אני נושמת, מחכה לצעד הראשון שלו. הוא מתיישב על הכורסא ומסמן לי לבוא אליו. לעמוד בין רגליו. אני מסתכלת אליו למטה, מהססת. שתי ידיו מתחת ברכי מפילות אותי עליו: "המטרה שלי היא אחת, שתצאי מכאן עם חיוך, חוויה. רק סמרטוט מכאיב לאישה. תתפשטי" נאבקת באינסטינקט, בכבוד, במוסכמות, ביצר השליטה שלי אני לוקחת אוויר ומחליטה להתמסר. לכל מה שירצה. לנסות להסיר מעלי כל אחריות לכל מהלך מכאן והלאה. להפוך לכלי קיבול לרצונותיו. מחלצת את החולצה מתוך החצאית. מתחילה לפרום את הכפתורים אחד אחד, מסתובבת אליו שיעזור עם רוכסן החצאית. קצת רועדת עומדת מולו בחזייה וחוטיני בלבד. הידיים שלו לומדות את הגוף שלי, מלטפות, צובטות, הפה שלו משאיר הבל חם שגורם לי לרטוט. הוא מסובב אותי וקם, מוליך אותי למיטה, לעבר שעות נהדרות של סקס חם, קשוח, מיוזע, וורבלי, עמוק, מאתגר, כזה שהגוף לוקח בו חלק אבל הנפש מוצאת מחוזות חדשים שלא היתה בהם קודם. ובין לבין, אנחנו יושבים בחוץ, בלב מושבה קטנה בשרון, מעשנים דברים חוקיים יותר ופחות, נושמים לקראת הסיבוב הבא, הרוך מתגלה, הכישרון של האדם לראות את הסיטואציה בריחוק וגם להיות כולו בתוכה. צוחקים, וחוזרים פנימה. המגבות נופלות לרצפה והסיבוב הבא יוצא לדרך. בסיבוב השני אנחנו כבר טיפה מכירים אחד את השניה. אפשר למתוח את החוויה עוד קצת. מתיק קטן נשלף כיסוי עיניים, רק לאחר שהוא מונח עלי בעדינות אני שומעת עוד חפצים יוצאים מהתיק ובעדינות ידיי נמתחות מעל ראשי ונקשרות. "לא את הרגליים" אני לוחשת, מרגישה פתאום איך זיעה קרה שוטפת אותי. הוא נשכב לידי ולוחש "אם תרצי, לא אקשור אותן, אבל תזכרי שאנחנו לא בעיניי כאב פה. רק עונג והגנות נופלות". "אני אהיה חסרת אונים לחלוטין. לא יהיה לי כלום" אני לוחשת. "נכון" הוא אומר "זה רע?, זה אומר שאת סומכת עלי. את סומכת עלי?" המוח שלי טס קדימה, כן, אני סומכת עליו כמו שסומכים על זר, באופן שטחי, אבל לשים בידיו את מלוא בטחוני הגופני??? "לא, אל תקשור. אני לא יכולה". "as you wish" הוא עונה ואנחנו יוצאים לדרך ברגליים קלות. בסוף הערב, אני לא מסוגלת לעמוד על הרגליים מרוב שגמרתי והוא נושא אותי על ידיו אל המקלחת, כשהוא מסבן אותי בעדינות ומספר לי כמה נהנה, אני לא מוצאת את המילים הנכונות. שותקת. בדרך הביתה אני מתלבטת עם עצמי. מה לספר, מה להשאיר לעצמי, איך החוויה הזו של חוסר שליטה מוחלט שינתה אותי. האם זהו שינוי רגעי או תחילת תהליך ארוך. גופו החמים והארוך של בעלי במיטה מקבל אותי ברכות. נהנית? אני מתחפרת בשקע המוכר שלי. בטוחה. רפויה. מסופקת.