טיפה

טיפה הָלַכְתָּ איתה. ארזתי לכם וליוויתי אתכם. איחלתי לכם ונשקתי לכם. ברכתי אתכם ונופפתי לכם. והָלַכְתָּ. איתה. והיא בְּעֵינֶיךָ בְּמַבָּטְךָ, בחיוך שֶׁלְּךָ ובטון דִּבּוּרְךָ. ואורה, שמאיר אוֹתְךָ, הוא גם האור שאהבתי אני בְּךָ. ובה. עכשיו האור כבה. "כסי את הראש" אָמַרְתָּ כשנכנסנו שנינו תחת השמיכה. נשמנו נשימות מתוקות-מלוחות. ביקשתי מִמְּךָ שתספר לי עליה. מבחן אומץ שלי עם עצמי: אם אשרוד את מִילוֹתֶיךָ, הרי אני ראויה לְךָ. רציתי לדעת הכל. ה -כל. עירומים בגן העדן שלנו, סיפרת לי. חיוך מנומס. מבט מהורהר. שפשוף שטחי. סִפַּרְתָּ לי. שריטה קטנה. מכה קלה. חולשה חולפת. סִפַּרְתָּ לי. חבטה. נשימה קצרה. כיווץ בגרון. סִפַּרְתָּ לי. שאלה ואישור שקרי. סִפַּרְתָּ לי. חתך באשליה שבניתי. סִפַּרְתָּ לי. וביקשתי עוד והקשבתי עוד, וכאבתי עוד. בשקט. את מחיר השותפות. חתכים בסכין. חלקים. נקיים. רק רגע אחרי המגע בעור - מורגש לפתע הכאב. כאב הצפיפות בכלוב הזה, שאין בו מקום לשלושה. זוכר שסיפרת לי שֶׁרַצְתָּ איתה בגשם? הסתתרתם תחת הסככה ההיא והתנשקתם רטובים. היא ליקקה מִמְּךָ טיפות קטנות, טיפה אחת טיפה. עם כל טיפה התכווצתי. טיפה. זוכר שסיפרת לי איך בתוך הרכב שֶׁלְּךָ, בחניית החצץ בקצה הטיילת, כשנפרדתם לשלום, היא התכופפה אליך? ראשה בין רַגְלֶיךָ, מתירה בזריזות, מפסקת, משאירה לְךָ משהו לחשוב עליו בדרך הארוכה הביתה. טיפה. זוכר שסיפרת לי שלא יָדַעְתָּ לאן הולכים והיא הביאה אותך לפארק ענק? נכנסתם דרך פירצה בגדר. היא נתנה לך יד ורצה אל המגלשה הגבוהה, מטפסת לפניך, נותנת לך להציץ תחת שמלתה המתנפנפת, מַבָּטְךָ מופנה מעלה, מחכה שהסולם יגמר. חבויים בצינור המגלשה הסרתם בגדים, נצמדתם, מלופפים, מיוזעים. משאירה לְךָ משהו לחשוב עליו בדרך הארוכה הביתה. טיפה. זוכר שסיפרת לי שֶׁנִּכְנַסְתָּ לחדר חשוך, בעיניים מכוסות, ניחוח וניל בְּאַפְּךָ, מובל ע"י יד בלתי נראית אל לילה שתפור מטלאים של חלום ומציאות? מריח אותה וטועם אותה, חש אותה ושומע אותה, ללא מילים. שעווה חמה נוזלת על החזה שֶׁלְּךָ. שלה. משאירה לְךָ משהו לחשוב עליו בדרך הארוכה הביתה. טיפה. בכל סיפור התקרבתי אֵלֶיךָ, טיפה. בכל סיפור התרחקתי, טיפה. בכל סיפור התרחבתי, טיפה. בכל סיפור התכווצתי, טיפה. זלגו טיפות של צער, על מה שאין. זלגו טיפות של אושר, על מה שיש. לִקַּקְתָּ ממני טיפות קטנות. טיפה אחר טיפה.