דלג לתוכן המרכזי
DOUBLE-LI

DOUBLE-LI

50
50

יום הולדת 45, שתי נקודות מבט...

פורסם ב - 18/04/2020 בשעה 16:31

3
1039
אור: יום הולדת 45, ככה זה אצלנו כבר 27 שנים... הכל (כמעט) חייב להיות בהפתעה. זו התוספת המגניבה של לראות את הפרצוף שלה קופא... ותוך שניות שהאסימון יורד היא נמסה... אז ככה התחלתי לתכנן שבועות מראש את ההפתעה. מחכה לרגעים המועטים שלי לבד (שמסתבר שהם די נדירים) בהם אני יכול לתכנן ולבצע. שולף מארגז תחמושת ישן מכתבים שליוו אותנו בשנה הראשונה שלנו יחד... שנת 92-93. מארגן אותם באלבום מעוצב ומדפיס תמונת קנבס בשלושה חלקים. תם החלק הראשון, הקל. השלב הבא היה לרתום אותם, לדאוג שיהיו שם. לארגן לה אותו בהפתעה ללילה שלם בפעם הראשונה. וזה לקח זמן עד שקיבלתי אישור, עד שיכולתי להירגע ולדעת שהכל מוכן. והיא לא יודעת כלום!! אפילו לא פסיק של חשד, הייתי גאה בעצמי. הרגע הגיע סופסוף... ואני לוקח אוויר שניה לפני שהמופע הגדול מתחיל ואומר "תתחילי לארוז מותק, בקטנה... לסופש". ההפתעה ניכרת על פניה והיא רק מחזקת את התחושה שזה הצליח... והיא עדיין לא יודעת מה באמת מצפה לה!! עולים על הרכב (הציוד "המיוחד" כבר מוסלק עליו מראש) ויוצאים ליעד לא ידוע, כיוון כללי צפון. הרגשתי את הצביטה הקטנה שמלווה בבדיחה כשעברנו את המחלף לנתבג... אבל בתוך תוכי אני יודע.. ההפתעה האמיתית תפצה. כל כך הרבה דיברנו על הרצון לחלוק איתם סופ"ש... לקבל אותם ליותר מכמה שעות. ללכת איתם לישון בסוף הערב, מכורבלים, עירומים עור אל עור... לכל הלילה. מגיעים ליעד, מתמקמים בצימר הכי מפנק במתחם ואני מיד מתחיל להכניס אותנו למוד הנכון... פורק מהרכב את המוצרים הדרושים. מיטת העיסוי ואת תיק העבודה (בתוכו נרות ריחניים, רמקול חיצוני, שמן עיסוי) מחמם את הג'קוזי להמשך הערב... מ ת ח י ל י ם. הערב התקדם בצורה חלקה, כמעט כמו מגע השמן החמים על עור גופה העדין. הידיים שלי התחילו לנוע בתנועות עדינות... שהפכו ללחיצות לתוך שרירים כפוצים. היא אהבה את המגע ושמעתי את זה בקולה. ידיים, צוואר ומשם לגב... מהגב בירידה איטית אך נחושה לרגליים.... משיכות ארוכות של שמן חם עד לקצה אצבעות הרגליים ובחזרה. רגליים, פנים הירכיים ו... וכאן נגמר המסאג' התמים, כאן הוא הופך לדבר הכי אירוטי שיש. אני כבר לא מתאפק ושולח ידיים למקומות הכי כמוסים שלה. היא נענית בחיוב מרימה אגן.... נהנית... ומשם הדרך למיטה קצרה. ערב מטריף, זוגי וכולו שלנו. הערב ממשיך בחלוקת מתנות. אלבום המכתבים ותמונות הקנבס מעלים זיכרונות מתוקים מימים עברו שסוחבים אותנו עד לשעות הקטנות של הלילה. נעים להיזכר איך הכל התחיל : -) את הבוקר התחלנו בעצלתיים מעוכים עדיין מאתמול בלילה היישר לארוחת בוקר. מסתכל בשעון... ומקבל הודעות במקביל... התוכנית חייבת דיוק מרבי. מושך את הזמן עד לנקודה המדויקת, ומכוון אותה בחזרה לצימר "למנוחת" הצהריים. מתמקמים זה לצד זו, מכורבלים תחת שמיכה ומתקשרים... כל אחד במסך שלו אל מול בן הזוג שלו. ההבדל הוא שאני יודע מה עומד לקרות בעוד כמה רגעים... תכננתי את זה הרבה זמן... וזה עומד להתממש. היא בטוחה שהגבר השני שלה נמצא בהכנות לשבת עשרות קילומטרים מאיתנו באיזור המרכז. אני לעומת זאת... מתכונן... מכוון מצלמת נייד בהחבא ומחכה שזה יקרה. בעוד היא מסמסת, נפתחת דלת הכניסה ושניהם עומדים בפתח. לקח לה כמה שניות לקשר בין האירועים וכשזה קורה... היא מעיפה את השמיכה, קופצת מהמיטה ישר לזרועותיו. ואני, פונה אליה ומחבק אותה בחיוך שכולו תחושת הקלה וגעגוע. עוד כמה שניות חולפות עד שכל האסימון נופל... והיא מבינה שיש לה אותו לכל הסופש ולא רק לביקור נימוסין אלא בחדר נפרד רק לעצמה. אין גבול לשמחה שלה ולתחושת הפרגון שלי.

DOUBLE-LI

פורסם ב - 18/04/2020 בשעה 16:34

לילו: בעלי מתכנן לי הפתעה, כמו שתמיד אני מבקשת... מתה על הפתעות והוא אחרי 27 שנה עוד מצליח להפתיע ובגדול! "את לא הולכת לעבודה היום", הוא כבר מתחיל להפתיע בבוקר יום חמישי... יש! טסים, פינטזתי לעצמי. "תארזי משהו בקטנה" והחיוך נמרח על הפנים. עולים על הרכב ומתחילים בנסיעה ליעד לא ידוע, כאשר מדלגים על מחלף היציאה לנתב"ג אני מעירה בשעשוע "אני מבינה שטיסה כבר לא תהיה פה...נו מילא" סומכת עליו שיעשה את הכי מרגש ומיוחד בשבילי. מגיעים לצימר, אי שם בצפון, מזג אוויר סגרירי, אבל נוף משגע וחמים בלב. לבד רק שנינו קצת נמלטים מהשגרה. היום עובר בנעימים. הערב יורד, אני מצפה לבאות... והוא שולף את מיטת העיסוי (שגם אותה קנה לי כהפתעה לאירוע אחר) שנדחסה במושב האחורי ומרוב התרגשות בכלל לא ראיתי שהיא איתנו. הוא חשב על הכל עד הפרט האחרון... נרות ריחניים נדלקו, אורות עומעמו. מוזיקה מרגיעה בוקעת מהרמקול הנייד והאווירה מושלמת. השמן מתחמם, וגם אני. מתארגנת לי על המיטה, שוכבת על הבטן עירומה לגמרי... מחכה. טיפות שמן חמימות ראשונות מוזלפות לי על הגב והוא יודע את העבודה. מפנק אותי, מלטף בעדינות, ובו זמנית גם לוחץ בנחישות ומרגיע מהראש ועד לקצות האצבעות. לא פוסח על כלום, הידיים עוברות עליי כמרחפות מבחוץ, גב כתפיים ידיים מותניים.. ומשם על גלי השמן הידיים מחליקות אליי פנימה אל הליבה הפועמת שלי... מאחור ... וגם מלפנים. חסל סדר מסאג' ואנחנו עוברים למיטה, ואנחנו מתחכחים שמנוניים גוף מחליק על גוף והוא חודר אליי בקלילות אל תוך הרטיבות שלי עוד ועוד ואני נאנחת והוא גונח... המעבר לגקוזי היה אך טבעי להורדת שכבות שמן, נוזלים ושאר ירקות... נקיים ומסופקים חוזרים אל המיטה ומעבירים ערב מצחיק ונוסטלגי עם אלבום תמונות ומכתבים (כמו שאמרתי, יודע להפתיע הבחור) שחלקנו בתחילת דרכנו, עוד כשישבנו אחד ליד השנייה בתיכון. מכתבים שליוו אותנו בשנת ההיכרות הראשונה שלנו ודיברו על הכל בתמימות אין קץ!! נרדמתי עם חיוך גדול, תוהה... מה עוד הכין לי. למחרת בילינו בארוחת בוקר מפנקת ואני כולי אכולת סקרנות לקראת הבאות. חזרנו אל הצימר... נשכבים לנו על המיטה צמודים, כתף אל כתף וכל אחד שוקע לו לתוך המסך, מחייכים לעצמנו ומסתמסים איתם! אני מתחילה לספר לבן זוגי הוירטואלי על אודות אמש, והוא מולה מקיש על המסך ומחייך. רגע מפוצל שכזה בתוך כל הביחד שלנו. אני מולו בדיוק מספרת על ארוחת הבוקר שאך סיימנו, פתאום הדלת נפתחת בלי שום הודעה מוקדמת אני מרימה מבט שואל של מי לעזאזל מתפרץ לנו לחדר... ורואה אותו! לרגע לוקח לי זמן לעכל, להבין מה אני רואה ומייד הפרפרים התחילו להשתולל בבטן, העפתי את השמיכה וקפצתי עליו בחיבוק של געגוע הוא תפס אותי ואימץ אותי לגופו הגדול והחם! ובעלי כמובן מצלם את המאורע וגם החצי שלו נכנס לחדר. הם כאן! איתנו, בצימר! יחד עם האושר פיעמה גם אכזבה, הם באו רק לביקור... הרי אנחנו לא עושים 4 על מיטה אחת... ואז הוא זורק אליה "שמת את התיק בחדר?" והלב שלי עושה סלטה לאחור... הם פה וגם שכרו חדר! ישששש!!!! הוא שלי! תוך שניות כבר מצאנו את עצמנו בחדר שלנו רק אני והוא לבד! המשך יבוא...

סקוטש בלנד

פורסם ב - 19/04/2020 בשעה 22:06

ישנן כל מיני הודעות הזויות בפורום וההודעות הללו מככבות בפורום בזכות התגובות. יש כאן הועה מושקעת המספרת סיפור שלטעמי הינו יוצא דופן בכנות, בשיתוף ובאיכות הסיפור. ואתם.... מה אתם אדישים? אתם רוצים פורום איכותי, תקראו, תגיבו, תתייחסו... אחרת נקבל כאן הודעות של שוק הבשר...

סקוטש בלנד

פורסם ב - 19/04/2020 בשעה 10:02

איך שאתם כותבים... פשוט מדהים. בכלל, מופלאה בעיני היכולת שלכם להכל את החוויה המשותפת יחד. היכולת להתבונן בה בדיעבד, לנתח את הדקויות שבה, אותן דקוי6ת שממנה החוויה מתעצמת. איזה כייף לכם. כמובן שמצפה להמשך.