
DOUBLE-LI
יום הולדת 45, שתי נקודות מבט...
פורסם ב - 18/04/2020 בשעה 16:31
DOUBLE-LI
פורסם ב - 18/04/2020 בשעה 16:34
לילו: בעלי מתכנן לי הפתעה, כמו שתמיד אני מבקשת... מתה על הפתעות והוא אחרי 27 שנה עוד מצליח להפתיע ובגדול! "את לא הולכת לעבודה היום", הוא כבר מתחיל להפתיע בבוקר יום חמישי... יש! טסים, פינטזתי לעצמי. "תארזי משהו בקטנה" והחיוך נמרח על הפנים. עולים על הרכב ומתחילים בנסיעה ליעד לא ידוע, כאשר מדלגים על מחלף היציאה לנתב"ג אני מעירה בשעשוע "אני מבינה שטיסה כבר לא תהיה פה...נו מילא" סומכת עליו שיעשה את הכי מרגש ומיוחד בשבילי. מגיעים לצימר, אי שם בצפון, מזג אוויר סגרירי, אבל נוף משגע וחמים בלב. לבד רק שנינו קצת נמלטים מהשגרה. היום עובר בנעימים. הערב יורד, אני מצפה לבאות... והוא שולף את מיטת העיסוי (שגם אותה קנה לי כהפתעה לאירוע אחר) שנדחסה במושב האחורי ומרוב התרגשות בכלל לא ראיתי שהיא איתנו. הוא חשב על הכל עד הפרט האחרון... נרות ריחניים נדלקו, אורות עומעמו. מוזיקה מרגיעה בוקעת מהרמקול הנייד והאווירה מושלמת. השמן מתחמם, וגם אני. מתארגנת לי על המיטה, שוכבת על הבטן עירומה לגמרי... מחכה. טיפות שמן חמימות ראשונות מוזלפות לי על הגב והוא יודע את העבודה. מפנק אותי, מלטף בעדינות, ובו זמנית גם לוחץ בנחישות ומרגיע מהראש ועד לקצות האצבעות. לא פוסח על כלום, הידיים עוברות עליי כמרחפות מבחוץ, גב כתפיים ידיים מותניים.. ומשם על גלי השמן הידיים מחליקות אליי פנימה אל הליבה הפועמת שלי... מאחור ... וגם מלפנים. חסל סדר מסאג' ואנחנו עוברים למיטה, ואנחנו מתחכחים שמנוניים גוף מחליק על גוף והוא חודר אליי בקלילות אל תוך הרטיבות שלי עוד ועוד ואני נאנחת והוא גונח... המעבר לגקוזי היה אך טבעי להורדת שכבות שמן, נוזלים ושאר ירקות... נקיים ומסופקים חוזרים אל המיטה ומעבירים ערב מצחיק ונוסטלגי עם אלבום תמונות ומכתבים (כמו שאמרתי, יודע להפתיע הבחור) שחלקנו בתחילת דרכנו, עוד כשישבנו אחד ליד השנייה בתיכון. מכתבים שליוו אותנו בשנת ההיכרות הראשונה שלנו ודיברו על הכל בתמימות אין קץ!! נרדמתי עם חיוך גדול, תוהה... מה עוד הכין לי. למחרת בילינו בארוחת בוקר מפנקת ואני כולי אכולת סקרנות לקראת הבאות. חזרנו אל הצימר... נשכבים לנו על המיטה צמודים, כתף אל כתף וכל אחד שוקע לו לתוך המסך, מחייכים לעצמנו ומסתמסים איתם! אני מתחילה לספר לבן זוגי הוירטואלי על אודות אמש, והוא מולה מקיש על המסך ומחייך. רגע מפוצל שכזה בתוך כל הביחד שלנו. אני מולו בדיוק מספרת על ארוחת הבוקר שאך סיימנו, פתאום הדלת נפתחת בלי שום הודעה מוקדמת אני מרימה מבט שואל של מי לעזאזל מתפרץ לנו לחדר... ורואה אותו! לרגע לוקח לי זמן לעכל, להבין מה אני רואה ומייד הפרפרים התחילו להשתולל בבטן, העפתי את השמיכה וקפצתי עליו בחיבוק של געגוע הוא תפס אותי ואימץ אותי לגופו הגדול והחם! ובעלי כמובן מצלם את המאורע וגם החצי שלו נכנס לחדר. הם כאן! איתנו, בצימר! יחד עם האושר פיעמה גם אכזבה, הם באו רק לביקור... הרי אנחנו לא עושים 4 על מיטה אחת... ואז הוא זורק אליה "שמת את התיק בחדר?" והלב שלי עושה סלטה לאחור... הם פה וגם שכרו חדר! ישששש!!!! הוא שלי! תוך שניות כבר מצאנו את עצמנו בחדר שלנו רק אני והוא לבד! המשך יבוא...
סקוטש בלנד
פורסם ב - 19/04/2020 בשעה 22:06
ישנן כל מיני הודעות הזויות בפורום וההודעות הללו מככבות בפורום בזכות התגובות. יש כאן הועה מושקעת המספרת סיפור שלטעמי הינו יוצא דופן בכנות, בשיתוף ובאיכות הסיפור. ואתם.... מה אתם אדישים? אתם רוצים פורום איכותי, תקראו, תגיבו, תתייחסו... אחרת נקבל כאן הודעות של שוק הבשר...
סקוטש בלנד
פורסם ב - 19/04/2020 בשעה 10:02
איך שאתם כותבים... פשוט מדהים. בכלל, מופלאה בעיני היכולת שלכם להכל את החוויה המשותפת יחד. היכולת להתבונן בה בדיעבד, לנתח את הדקויות שבה, אותן דקוי6ת שממנה החוויה מתעצמת. איזה כייף לכם. כמובן שמצפה להמשך.