מיומנו של סווינגר מתחיל פרק 14

נסיעה שקטה, חצי שעה ואנחנו שם. עוברים את מפתן דלת הכניסה לתוך לב ליבה של המסיבה. הרחבה מלאה אנשים ואני עדיין מרחף על אדי היין האדום, היין שלגמנו מאותה הכוס. אדי היין בראשי ואדי ריח צווארה באפי. נמצא על הרחבה אבל לא באמת.... משחזר את הרגע ההוא על הספה איתה. מושך אותו ומנסה לחשוב מה היה קורה אם... ממשיכים ערב רגיל עם מחשבות יוצאות מגדר הרגיל... בעליל! בוקר חדש ואיתו יעד חדש... המפגש! יודעים בדיוק מה רוצים ולשם חותרים בכל הכוח. וכמו בכל מבצע טוב הכל מתוכנן עד לפרטים הקטנים... לא משאירים מקום להפתעות. נקבעו להם זמן ומקום ומרגע זה הפכו למטרת העל של השבוע. כן, שבעה ימים א ר ו כ י ם. רמת התקשורת עולה שלב, הופכת אינטנסיבית יותר וחושפנית הרבה יותר ואיתה רמת החרמנות. אתה מדבר איתה על הכל, מפרט לה מה הולך לקרות שם בחדר כשאתם לבד ומה אתה חולם לעשות לה. היא חושפת בפניך את סודותיה הכמוסים ביותר מחדר המיטות. עוד יום עובר ואין מנוס מלדמיין, לחלום לפנטז... המפגש קרב!! מכל פיסת מידע אתה למד שהמפגש הזה יהיה שונה מהמפגש הקודם, היא שונה מהראשונה... כל אחת היא עולם מלא. ואתה, סה"כ אפרוח בעולם הזה (זה הכינוי שקיבלתי) ולא ראית כלום עדיין. כל דבר הוא חדש ומלהיב ושופך אור אחר על הדבר הזה שנקרא סווינג." מה תרצה שאלבש?" היא שואלת... ואני מפנטז עליה... בשמלה קצרה ורפויה עם סט תחתון אדום. מקבל ישירות לפנים את כל האופציות... תמונה בסט האדום... השחור... ובלבן. אני מאשר את האדום בחיוך... שמח שנותרו עדיין אזורים עטויי תחרה אדומה המסתירה דבר או שניים. "מה הגבולות שלך, קווים אדומים?" מנסה לברר מי עומדת מולי... היא עונה חד וחלק: "אין כאלה.... מתחילים וזורמים...". ואני מנסה לעכל את התשובה, להבין כמה רחוק אפשר להגיע. תוך כדי המשחק, הסימוסים, התמונות, ההרמות... אני מתחיל להרגיש שהדמות שאימצתי לעצמי מאחורי המקלדת צוברת אומץ מקבלת ממדים חדשים.