מיומנו של סווינגר מתחיל פרק 9 ( מתוך 11 שנכתבו עד לרגע זה)

מכיר אותה, מכיר אותה כל כך טוב שיודע לזהות שגם היא בשעות המוטרפות של הלילה הזה הייתה חסרת מנוחה. פותחים את הבוקר בהחלפת מחשבות ביננו כשהמילה "הזוי" שגורה בפינו יותר מאי פעם. הפור נופל ואנחנו מחליטים להיכנס ל"צום" וירטואלי. דממת אלחוט אל מול המיועדים אין יוצא ואין בא... שקט. הרגיעה מביאה לזמן פנוי שמביא לגלגול מחשבות שמביא לריגוש נוסף ו... מנסים לשדר עסקים כרגיל אבל הבית כמרקחה, הכנות, בחירת בגדים, גילוחים, ריחות. ובין כל אלו עוצרים מתחבקים מגלגלים לשונות מחייכים... וממשיכים... שבירת הצום קריבה ואיתה המתח ממשיך וגואה. אתה מרגיש את הצורך שלה בתקשורת שלו, היא ממש צמאה לזה... ואתה מפרגן. נכנסים לרכב, כתובת בוויז וזה הופך לדבר המוחשי ביותר של היום: יעד המפגש! הנקודה על המסך היא לא נקודת הסיום של המסלול להיפך... שם הכל יתחיל. אבל איך דברים יתגלגלו? מוקדם לדעת. "הגעת ליעד" היא אומרת בטון מונוטוני ולא רלוונטי לעומק המעמד. אנחנו ישובים וממתינים מחייכים ומעט נבוכים ואליו מצטרפים תסמיני בטן שונים ומשונים שיחלפו כשהכל יתחיל. סימוס הכוונה אחרון ובמורד הכביש פנסי מכונית מתקרבת... הם כאן!!