רגעים לא מצונזרים של גברים...

הפוסט נכתב ע"י דוד כהן צדק-מסעות הלב, מנחה ומטפל בעולם הטנטרה והועלה באישורו. https://www.facebook.com/david.cohen.tzedeck9693?fref=nf את האהבה אנחנו מסתירים בחדרי חדרים אבל אלימות יש בכל מקום ולאור יום.! וחשבתי לעצמי שאני רוצה לשתף משהו שהוא כל כך טבעי לי היום והוא מתנה נהדרת שאני נהנה ממנה מחדש כל פעם. אז כתבתי על זה שיר קטן וארוטי ולמרות החשש הראשוני אני משתף את זה פה כדי להביא עוד קצת אור לחדרי החדרים של האהבה... תהנו :) "רגעים לא מצונזרים של גברים... הרגע הזה בארבע בבוקר שהזקפה מעירה אותך. הרגע הזה שלידך שוכבת אלה חמימה מתחת לשמיכה כמו קרואסון מתוק שיצא מהתנור. הרגע הזה שאתה נזכר שאין זמן הבוקר וצריך לקום לעבוד. הרגע הזה שאתה מבין שאין מספיק דם גם למוח לחשוב בהיגיון. הרגע הזה שאתה נכנע לדחפים ומתחיל להסתובב אליה. הרגע הזה שתחושת רחמים עליה ושהיא כלכך מתוקה שהיא ישנה. הרגעים האין סופיים שאתה מנסה לחזור לישון והזקפה לא יורדת. הרגע הזה שהשעון מצלצל וגואל אותך מייסורים. הרגע הזה שהאלה מסתובבת אליך ומטפסת עליך בהתפנקות חתולית. הרגע הזה שהיא מופתעת שאתה מוכן ומזומן לחדור אליה בעוצמה. הרגעים האלו של תשוקת הבוקר הסוחפת. הרגע הזה שהדם חוזר קצת למוח ואתה נזכר שצריך לצאת. הרגע הזה ששוב נעלם הדם. הרגעים המטריפים האלו על זמן שאול. הרגע הזה שהיא מתפתלת בלי אוויר ואומרת שאתה משוגע. הרגע הזה שאתה צולל אל תוך היוני עם כל הפנים הפה והלשון וטועם בתאווה את טעם הנקטר החמים שהתבשל לו כל הלילה. הרגע הזה שאתה נותן הכל בפראות רק כדי לחוות את הרגע הבא. הרגע הזה ממקודם שחיכית לו הרגע שאתה מניח לה ומתרומם בסיפוק ומסתכל עליה פעורה לרווחה לאלוהים. הרגעים שאתה מתבונן עליה נוחתת חזרה למיטה. הרגע הזה של ההוקרה על הזכות לאהוב. הרגעים ששניכם מתלבשים במהירות של סופרמן. הרגע של הפרידה. הרגע הזה שאתה מגיע לאוטו ומבין שהמפתחות לאוטו נשארו אצלה בבית :) "