טיזרית

שבת לפנות בוקר. הכבישים ריקים. עומד להיגמר לי הדלק. עצרתי מאחוריה במסלול לתדלוק עצמי, בדיוק כשהיא יצאה מהיונדאי-גטס-תכלת-סטודנטיאלית-הקטנה-והישנה שעמדה שם לפניי. היא הביטה בי אל תוך המכונית, וחיוך ממזרי התגנב לזווית שפתיה. ואז... איך שנשענה בידה על הרכב המאובק בשעה שפתחה את פתח התדלוק... איך שקישתה את גבה בשעה ששלפה את פיית התדלוק... והמבט שנוקב שתלתה בי בשעה . ש - הח - די - רה . ל - אט . ל - אט . את . ה - פי - יה . אל . תוך . תא . ה - ד - לק ... שלפה קצת החוצה החדירה שוב שלפה והחדירה שלפה והחדירה, שלפה והחדירה, שלפה והחדירה, בתנועות הולכות ומהירות, ואז... לחצה על הידית. חייכה אלי, מרוצה מעצמה בראותה שבכל מהלך המופע שלה נותרתי ישוב הלום במקומי במכונית במקום לצאת להאכיל את האוטו הרעב שלי. וכשיצאתי שבה להתנהג כאחד-האדם (או אחת החווה). בלי פרובוקציות. ורק אני וזכרוני הרעוע יודעים שזה באמת קרה. (למישהו כאן יש גישה למצלמות ביטחון של תחנות דלק)?