מתנת יום ההולדת של צוק איתן ;)

האירוע: יום הולדת לצוק איתן האווירה: וורשה סטייל המיקום: החנות של אלכס שבועיים אני שוברת את הראש מה לקנות לו, הולכת סחור סחור בשאלות תם טיפשיות עד שיום אחד הוא אומר לי: "מותק, ליום ההולדת שלי, הולכים לקנות לך מתנה ויברטור" "וואלה? זה אומר שביום ההולדת שלי קונים לך מתנה?" "תרגעי, גם ביום ההולדת שלך נקנה לך" "אז למה אתה מחליט מה נקנה? אולי אני ארצה משהו אחר?" "מה תרצי? מה? חליפת עור לקחת את הילדים מהחוג? שוט לנקות איתו קורי עכביש בפינות? דילדו לחבוט בבצק להוציא ממנו את האוויר? כרגיל.. בסוף תצאי עם ויברטור... יש לך מקום בארון?" "נעשה מקום. נזרוק כמה קלסרים של ניירת פג תוקף. דוחות חניה מפאת ויברטורים תוציא" :) אנחנו יורדים במדרגות אלכס הוא.... אלכס הצוק מסתכל מסביב, לרגע עיניו נפערות לא מבין אם מה שהוא רואה הוא מחסן הקונוסים של מע"צ או הפלאג העצום בעולם, אני ואלכס כבר בעיצומה של שיחה ארוכה על דמויות מפתח בסצנת המועדונים והטרנסג'נדרים. "אה... אלכס, אני יודע שאתם חצי חברים, אז תעזור לה לבחור טוב.. אני יוצא החוצה זה יותר מדי בשבילי המקום הזה" "מה את צריכה", אלכס שואל מבעד למשקפיים העגולים שלו "אני? אני לא צריכה כלום, אבל אתה יודע... לפעמים בא לי לזיין את עצמי, ככה בקטנה.. " "אוקי בקטנה, אז אני מניח שהמג'יק וונד לא בא בחשבון".. "מג'יק וונד! תביא נראה! חברה סיפרה לי על זה". אלכס מביא מיקסר מה זה? מה זה הדבר הזה? הוא מפעיל לי את זה ביד בלי הקדמה ומייד נתפס לי הצוואר. גוד זה כמו בתעלת בלאומיך המחפרון הזה... "אלכס... אני אשה קטנה.. נראה לך? נראה לך שאני אוכל ללכת לעבודה אחרי דבר כזה?" אבל הוא כולו כבר בהרצאה נלהבת על תוספות וראשים ואבזורים, מינימום מיקסר קנווד 5 ראשים מתפרקים כולל וו לישה. "עזוב אותי, זה... צריך לבנות ארון מסביב לדבר הזה. אני רוצה משהו בקטנה, אתה יודע לרוב אני מעדיפה להזדיין באמת לא עם פלסטיק" הוא רואה שהעיניים שלי כבר נודדות "נלך על הריאליסטי? " "יאללה ריאליסטי" הופ – נפרסים מולי זין כחול, סגול, ירוק ואפילו אחד מהבהב "זה ריאליסטי זה? אלכס!! מה אני מזדיינת עם חייזר? מה ריאליסטי בזה?" "תראי את הפיסול של הורידים... תקראי לבעלך, את רוצה להשוות? אני אומר לך זה אחד לאחד... רגע! לא לקרוא לו"... הוא מתקרב אלי לאוזן. "זה יותר עבה ממה שיש לרוב הגברים, שלא יחשוב שאנחנו משווים עובי." מבעד לסנוור ההבהובים הדיסקוטקי אני בוחנת או העובי... לא... לא נראה לי יותר עבה משלו. "אתה בטוח? זה יותר עבה מהסטנדרט? אז אני חיה מעל הסטנדרט? יאססססס!!!!! אני חיה טוב!" אנחנו עוברים על כל הקטנים, הרוטטים, מבקרים בגן החיות של ארנבים, דולפינים, שפנפנים וחוזרים לקיר. "תגיד, מה ההבדל בין זה ובין זה?" אני שואלת "זה מזיין אותך בסיבובים וזה בפעימות". וואלה? אף פעם לא זיינו אותי בסיבובים.... הוא מפעיל את שניהם, אחד בכל יד.... מעניין. אני יותר לכיוון הפעימות. טוב אז אני מתלבטת בין זה ובין ההוא אני מצביעה על הנחשקים. "כמה?" "זה 800 שקל" "כמההההה??????" הלסת נופלת לי... "צוק!!!!" אני צועקת החוצה "האורגזמות שלי שוות לך 800 שקל??? אני עושה ביד בחינם!" "אלכס, מה שמונה מאות שקל נפלת על הראש?" "תראי, זה נטען, לא יקרה שאין בטריות" "מה נטען? מה אתה מסטול? מה אני אגיד לילדים? זה המטען של הטלפון וזה מה? אבא ואמא משחקים כוכב נולד? איך אני יכולה לטעון את זה. תביא אחד על בטריות. " "אין בטריות כבר, הכל נטען." הצוק נכנס בצעדים ארוכים לחנות, מכין לעצמו קפה ומתיישב. "יאללה תראי מה את בוחרת." ושוב אלכס בהרצאה מלומדת על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ואני כבר עוברת לשוטט בחנות, מגיעה לאגף התלבושות וחוזרת אליהם שחורה, מבריקה וגבוהה. הצוק נעמד. פעם ראשונה שאני עוברת את גובה הכתף שלו. "יא אללה שלך... שישרף הכרטיס, קחי גם את זה, ובואי נלך מפה לפני שתצטרכי לתת למנהל הבנק טובות הנאה." *מוקדש ברטט, פעימות וסיבובים לשני אנשים.