סקס מזדמן הוא שם המשחק

תגידו, כמה פעמים קרה לכם שהלכתם יחד ברחוב וניהלתם שיחה שקטה: "רואה את הזוג הזה? הם בטח סווינגרים... תראה איך הם בוחנים... וההם? מה אתה אומר ניגש לגשש? מרגע שנכנסים לעולם הזה, פתאום מגלים שהוא אמנם מתנהל מתחת לפני השטח של המוסכמות החברתיות, אבל כולו רחש בחש בכל מקום.. ולמרות שלרוב אנחנו נשארים עם הספקולציות שלנו מהולות בביישנות, באותו הערב הצטלבו הכוכבים והרפתקה גדולה יצאה לדרך. זה התחיל מזוג כרטיסים להופעה שנפלו לידינו בדרך מקרה. חברים קנו והילד דפק להם את היציאה, הודעה הופיעה בוואטסאפ הקבוצתי של החבר'ה "יש לנו 2 כרטיסים XXXXX בתיאטרון חיפה, ההצגה מתחילה ב 20:30 – מי רוצה?" "אני!" כתבתי עם מליון סימני קריאה, סמיילי, פרחים, פרפרים וכל מה ששמח. לא ביררתי אם מתאים לו, לא עצרתי לחשוב לדקה. איזה מזל שהתאים (ותודה לליגת האלופות, או ליגת האמו שלא שיחקו באותו יום  ) המזל המשיך לשחק לנו עם הבייביסטר המועדפת שהיתה זמינה, שליח הפיצה שהגיע וריכך את ההעלמות שלנו, באורח פלא הצלחנו לצאת מהבית ללא פרידות קורעות לב כמרקו ואמא על הרציף... ושיא השיאים, חניה קרובה שהתאימה בדיוק לגובה העקבים שנעלתי. עטופה בשמלה קצרה, מתקתקת על העקבים, ידו של בעלי חובקת את מותני אני עולה במדרגות הכניסה ומתפללת שאין תור ארוך לשירותים, שהמזל ימשיך וישחק לנו רק עוד קצת... משאירה את בעלי בלובי ונעלמת לכמה דקות, קצרות אך מסתבר שהרות גורל, כי כשאני חוזרת אני מוצאת אותו עומד ומדבר עם אחת הבחורות היפות שראיתי. תמירה ומטופחת, היא מניחה יד על שריר הזרוע שלו בחיבה של הכרות ואני סורקת את מאגר הזכרון שלי במהירות.... מי היא.... כלום.. אף לא הבזק זכרון... מתקרבת אל שניהם בחיוך ומצטרפת לשיחה, שמגלה לי שהיא הקניינית של אחת החברות העובדות מול בעלי, השיחה גולשת למחוזות אחרים ואני מחייכת אליו – תהנה מותק, עוף עליה... אני יוצאת לסיגריה. כשאני חוזרת גם בן זוגה איתם וכולם נראים מחויכים. אנחנו נפרדים בהם בחיוך ונכנסים לאולם, שם בכיסאות הרכים בחושך אני מקנטרת את בעלי בחיבה, "טעם טוב יש לך, בייבי, היא נראית מצוין, נשמעת חכמה, אולי היא תרצה להצטרף אלינו מתישהו?" והוא, חצי נבוך עונה לי "אין מצב מותק, ביזנס ופלז'ר.. בואי נעשה הפרדה. את רוצה לצרף אישה? נמצא מישהי שאני לא אפגוש אותה למחרת בעבודה..." המסך עולה, ההצגה מתחילה ולאט לאט הטמפרטורה באולם מתקרבת לזו של החוג הארקטי. אין מה לומר, זו לא היתה שעתו הטובה של תיאטרון חיפה ואני מתחילה לאבד סבלנות לנוכח העלילה, מעדיפה להתנהג כמו בת 16, למזמז את בעלי בחושך וללחוש לו שטויות באוזן. מסביבנו אנשים לא ממש מסכימים עם ההתנהגות הלא תרבותית הזו ואני חוטפת נזיפות מכל עבר, לכן כשמאחורינו מגיח בין הכתפיים שלנו ראש של גבר, אני כבר מוכנה עם התנצלות פיקטיבית על הלשון. "ממממ, סליחה, אני לוקח פה סיכון מטורף, אבל לא אכפת לי כי חושך ויש לי חוש לזה. אנחנו מיצינו ויוצאים לבירה, רוצים לבוא?" "כן" בעלי עונה בקול במהירות וכמה זוגות ראשים מסתובבים ויורים עלינו ששששששששש אחד ארוך. אנחנו יוצאים, מצחקקים, ורק בחוץ במבואה פוגשים זוג חמוד, לגבר זוג עיניים כחולות מטורפות והיא קטנטונת ומחייכת. נעים מאוד לחיצות ידיים... "בואו, אנחנו מכירים פה פאב נחמד וקרוב". צועדים, קוטלים את ההצגה, האולם, הבמאי, השחקנים, ארס מהול בציניות לכל עבר ואנחנו מתיישבים בפאב אפלולי ושקט. בנתיים, אף אחד לא מדבר על סקס עד שבעלי שיחיה מרים את הכפפה: "אז אייל, איזה חוש בדיוק יש לך?" הוא שואל עם חיוך קטן. "חוש לאנשים כמונו, חוש לאנשים שמחפשים ריגושים, חוש לזוג פתוח" אני חושבת רגע על ההיפוך שקרה פה, משמות פרטיים נעבור לגלות את הכינויים שלנו באתר? זה דבילי... בזמן הזה שמחשבות טסות לי בראש היד שלו מחממת לי את הירך, מתקדמת לאט ואני שומעת אותו בחצי אוזן שואל את בעלי "יפריע לך אם אני פה יתעניין באשתך רגע, היא נראית לי מוטרדת ממשהו.." כנראה שהוא קיבל אישור כי רגע אחרי זה זוג העיניים הכחולות האלו נמצאות מולי, מתקרבות ואז הפה שלו ליד האוזן שלי "אתם סווינגרים, נכון?" אני מהנהנת ומתרכזת ביד שלו עלי ובבעלי השקוע בשיחה אינטימית עם האישה כשידו כרוכה סביבה. "אנחנו בחיים לא עושים את זה" אני אומרת, "בחיים לא נרשמנו בפנויים היום, תמיד מבשלים הכרות על אש קטנה בוואטסאפ, משתדלים לשתות בירה לפני.. אבל מממממ היד שלך... תמשיך.... אני נוזלת מתחת לשולחן, מנסה לשמור על נימוס מינימלי. ברגע מסוים אני אוספת את עצמי, מנתקת את השפתיים שלו מהצוואר שלי וגולשת על הספה לכיוון בעלי לתיאום עמדות. יד אחת שלו נכרכת סביבי, היד השניה שלו מעסה לה את הצוואר בעדינות. הוא מצמיד אותי אליך ואומר "מותק, לא מתעסקים עם המזל, זורמים" בין המילה זורמים ועד הצימר, המון פעילויות שבינן ובין זרימה אין אפילו קשר רופף :) טלפונים, בירורים, תשלום, עצירה בסופר פארם להצטיידות מתאימה והליכה לחניה. בין לבין גלית מציעה ברוב חכמה שהיא תיסע עם בעלי ואני איתו. רעיון נהדר, אם אתם אנשים זורמים... אנחנו לא. אבל לא מתגרים במזל ומסכימים בחיוך של קושרי סוד – הנה עוד משהו חדש! זו נסיעה שקטה, עם הרבה חיוכים ושיחה חצי בטלה חצי דו משמעית שמוציאה ממני פרצי צחוק. הדלת ננעלת מאחורינו Its show time הקרח כבר מזמן נשבר, אנחנו יושבים על המיטה במעגל, הוודקה נמזגת לכוסות, הגוינט עובר בין כולם, אם באולם התנהגנו כמו בני 16, עכשיו אנחנו משחקים משחקי הפל את המטבע לכוס ומשימות שגורמות לי לפתוח לדני את המכנסים ולרדת לו בזמן שהתחת שלי מופנה לבעלי שלא ממש מצליח להתאפק מלגעת :) אני מאבדת שיווי משקל ונשכבת עליו צוחקת, בזמן שבעלי וגלית מלטפים אותנו, אחד את השני, את עצמם. הבגדים נושרים במעין טבעיות והמיטה הקטנה חורקת לכל הכיוונים. השעות טסות כשהמצעים מתקמטים, הגרון שלי כבר יבש מרוב גניחות ואני לגמרי מסטולית מסקס, אלכוהול וגראס, אבל תמונת הסיום חקוקה לי בראש לעולמי עד – שני הגברים עומדים מולנו, כשאנחנו על הברכיים על המיטה, מאוננים וגומרים עלינו מפיקים גניחות גבריות מאמצע הבטן.